רובוט מופרע כחול לבן

 

רובוט מופרע כחול לבן

ישראל הולכת מחיל אל חיל ומפציצה את העולם בחידושים טכנולוגיים. אך לאחרונה – כפי שהתגלה באירוע עמונה - התעלתה על עצמה היצרנות הבטחונית הישראלית, כשהוציאה לשוק אלפי רובוטים מופרעים תוצרת כחול-לבן; רובוט זה נראה ופועל כמו אדם, אך ברור כי אין לו לב אנושי. מאידך, הוא מצליח להציג תדמית משכנעת של נפש אנושית מעורערת ומופרעת, אשר בכל חברה שפויה הייתה מזכה את בעליה באשפוז מיידי מפאת דאגה לבטחון הציבור.

ומה שמדהים ביותר הוא שהרובוט המופרע הזה נוצר מחומר אנושי יהודי.

הדבר מעלה שאלה מפחידה: איך התדרדר המצב התרבותי בישראל לכך שמערכת הבטחון של ישראל – שלא מעטים מפקפקים בכך ש"בטחון" הוא בראש מעייניה – מייצרת ומספקת כמויות עצומות של בריונים כחול-לבן?

אין ספק שידע עתיק, שמקורו המפוקפק הופעל בעבר ההיסטורי נגד עם ישראל, קיים בצה"ל והופעל בידי מדריכים מיומנים כדי להפוך את הישראלי החדש מאדם יהודי לרובוט שבימים עברו היה נהוג לזהותו כמין האנטישמי, כמו אלה שניפצו גולגלות מכל המינים והגילים בפוגרומים שנערכו נגד העם היהודי.

שאלה זו בדבר מקור הידע המאפשר לתכנת יצור מופרע מסוג זה, ידע שחייב להיות בידי מפקדים, חיילים ומדינאים, כדי שיוכלו ליישמו על אלפי תוצריהם, מטילה צל כבד של חשש על מנהלי צה"ל; חשש זה צריך להיות בראש מעייניהם של הורים, אשר בניהם מקבלים צווי גיוס. הורים שצאצאיהם משרתים בצבא או במשטרה, לגבי מה שעלול לנבוע מבניהם – ואולי, במדויק יותר, מה שעלול לקרות להם; שום הורה איננו חפץ להיות במצב שבו ילדו החביב, הנעים והאוהב, שמתגייס למערכת הבטחון כדי להגן על עם ישראל ונאמניו מפני אויביו, הופך לאדם שפועל כאויב העם, אדם שכל כוחותיו הגנוזים נוצלו למטרות הפוכות מאלה שלהם פיללו אוהביו, ובראשם הוריו.

למעשה, יש בתהליך זה מן המוות. יש משום אבדן אנושי של ממש בטרגדיה הנוראה של קיום "פס ייצור", ההופך נער יהודי שהוא, ביסודו, אוהב אדם, לשוטר או לחייל המכים ללא אבחנה, ומתוך ביטוי של שנאה אותנטית, כל בעל כיפה או זקן שמגלים התנגדות פסיבית לממשל. תהליך ייצורו של זה משמעו אבדן של אדם יהודי לטובת פוגרומיסט.

מי שראה – ודי בתמונות שבעיתונות – את שפת הגוף של קלגסים אלה, יודע כי לא מדובר בזיוף מציאות, אלא באמת; השנאה שמביע רובוט מופרע כזה אינה "הצגה" מסוג שהוא. השוטר או החייל שהתקיפו את המפגינים בעמונה התנהגו כאילו המפגינים פגעו בהם אישית בדרך כלשהו, כאילו שומה עליהם לנקום במי שפגע בדבר היקר ללבם. שנאה מסוג זה היא תוצר פלאי, תמוה ומחריד – היא לא יכולה להיות תוצר של שכנוע תבוני אלא של התניה רגשנית ו/או אילוף חייתי. ולא מן הנמנע שמופע עמונה היה הצגת תכלית של מפלצת מלאכותית לצרכים מסחריים, על ידי בעל עניין הנסתר מאחורי הקלעים.

נתונים נוספים