33

 

תגובות לאירועי היום אייר תשס"ב

מסברה ושתילה לג'נין

אנשי השמאל, העורכים כבר מזה כמה חדשים ציד על שרון, זכו בסוף השבוע האחרון לנחת רבה, כאשר התחילו הפלשתים לדבר על טבח בג'נין. כמו אנשים קדמוניים, אשר הצליחו להפיל ממותה לבור המלכודת, תוקעים השמאלנים שלנו חצים וכידונים בכל מה שמריח צבא ישראלי ומקיזים בעולם כולו את דמו של הדימוי הישראלי, המעורער בלאו הכי, וזאת רק כדי לפגוע בשלטונו של שרון.

לצורך הסיפוק העלוב שבאמירה: "אמרנו לכם כבר אז ששרון הוא רוצח!" הם מוכנים לחבר מחדש את שלשלת הזוועה הנתעבת של האשמת שרון בטבח סברה ושתילה, מתוך התעלמות מתמשכת וקבועה – המתחילה כבר אז – מכך שיהודים מעולם לא היו מעורבים במעשי טבח כמו אלה שעושים, דרך קבע, הנוצרים והמוסלמים זה בזה ובינם לבין עצמם. אך באקסטזה של תאוות הנקם שלהם בשרון, מתעלם השמאל המקומי מההשלכות הבינלאומיות שיש להאשמות נתעבות אלה של יהודים במעשי טבח – ובמיוחד ממשמעות העובדה שיהודים הם השותפים העיקריים ולעתים אף היוזמים של האשמות אלה.

מה שאנו יכולים להרוויח מכך – והקרבה ליום השואה שעבר עלינו זה מקרוב הוא צירוף מקרים מועיל להמחשת הדבר - הוא עדות חיה וקרובה של הפסיכולוגיה של ה"קאפו"; בנסיונו להתחמק מהעובדות, כדי שלא למצוא את עצמו נתעב בעיני עצמו, מעדיף הקאפו השמאלני לתמוך בעלילת דם, אשר תוקיע את כל בני עמו.

וזהו הערך שעומד ביסוד תמיכתו המתמדת של השמאלן בפיקוח בינלאומי: כיהודי המכחיש את יהדותו בעיני עצמו, הוא תמיד יעדיף שנוצרי והמוסלמי ישלטו במצב. כך, לא רק שחטאו הוא לעולם לא יתגלה, אלא שהוא גם יזכה להנות באופן קבוע ממנעמי הכבוד, היקר והעושר הנבזז שיוענקו לו על ידי שותפיו לפשע מבין אומות העולם ושאר הבוגדים מבית...

כשלונה המוסרי של ישראל

הדבר הגרוע ביותר בפרשת המצור על לשכת ערפאת – ועתה בסיומה הכושל – איננו הימלטותם של רוצחי השר זאבי מזרועות הצדק הישראלי ואף לא מה שגרוע יותר, התחמקותו של רב המרצחים, אלא פשרה על עקרון מוסרי חמור הרבה יותר: זה המפלה בין דם לדם.

ישראל נכשלה כבר בתחילת האירוע, כשעמדה על כך שרוצחי זאבי יימסרו לידה – כאילו רוצחים אלה חשובים לה ולצדק שלה יותר מרוצחי "סתם" אזרחים ישראלים. כי ישראל היתה – ועדיין - צריכה לעמוד על תפישתם, הסגרתם ושפיטתם של כל החשודים ברצח ו/או אלימות כלשהי כנגד אזרחים ישראליים – החל מזריקת אבן, המשך בפעולות לוחמה כנגד צה"ל וכלה ב"פיגועים".

בכך שויתרה על טיפול בחלק מאלה, ביצעה ההנהגה הישראלית חטא של פחת-ערך וזילות בזכויות אזרחיה כולם.

והיום, הוסיפה ישראל חטא על פשע: לא רק שבכך שויתרה על התעקשותה בענין רוצחי זאבי היא ויתרה גם על ריבוניותה כמפעילת צדק באיזור, אלא שהיא גם סייעה בקביעת הרעיון הלא מוסרי שדמו של שר שווה יותר מדמם של אזרחים – ובכך אישרו מנהיגיה גם את אי המוסריות שלהם במתן החסינות למנהיג המרצחים.

אם היו בעולמנו בני אדם שציפו ממדינת ישראל כי תפעל לאורו של צדק אמיתי ולא נוצרי, סיפקה לו הנהגת ישראל הוכחה ניצחת לכך שישראל של היום איננה יודעת צדק ומוסר מהו.

אם היה מי שהאמין שהצדק הישראלי יקוב את ההר ולא ייכנע לאלימות, הוכיח לו שרון בתעלוליו הדיפלומטיים כי כיפוף ידו על ידי האמריקני, אשר ידו שלו כופפה על ידי הסעודי, הוא, מבחינתו, אמת המידה המוסרית היחידה במצב הקיים.

והברירה אשר עומדת בפנינו, אזרחי ישראל, היא להפריד בין המושגים "ממשלת ישראל" ו"מוסר" כל עוד לא נושחת גם אנחנו ונתחיל לראות, גם אנחנו, רוצחים כבני-חיים.

אוהד קמין

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן

נתונים נוספים