153 הנשק של צה"ל?

תגובות לאירועי היום ניסן תשס"ה

 

הנשק של צה"ל?

לאחרונה, בהקשר של הפשטת המתיישבים מנשקם לקראת יישום ההתנתקות, יש המבחינים בין הנשק "של צה"ל" לבין נשק פרטי. אך אם נזכור כי רכושו של צה"ל, שהוא צבא העם, שייך לעם, נשאלת השאלה למי שייך ה"נשק של צה"ל"?

האם אין בדברים אלה משום הודאה בכך שבאמצעות צה"ל נבזז האזרח הישראלי מנשקו, או ממה שחמור הרבה יותר מכך: מזכותו לשאת נשק להגנה עצמית?

למגינים על זכויות היסוד אשר בינינו כדאי להזכיר כי המאבק על החזקה בנשק להגנה עצמית הוא ממאבקי היסוד ההסטוריים לחירות האדם. הוא מתחיל באיזכור התנ"כי על האיסור שהוטל על בני ישראל לייצר נשק על ידי הפלשתים, ובהסטוריה של הפוליטיקה המודרנית הוא מגיע לשיאו במגילת הזכויות האמריקנית, שבה משוריינת במיוחד זכותו של היחיד האנושי להחזקה בנשק.

במובן זה, אין, בעצם, הבדל בין שלטונות הבטחון של ישראל למנדט הבריטי אשר לא הרשה ליהודים לשאת נשק להגנה עצמית – וכזכור (או, לפחות, שצריך להיות זכור). למגיני משנת ז'בוטינסקי שבינינו, שלטון זה אף שפט את ז'בוטינסקי למאסר על כך שהחזיק בנשק.

 

מה עם זכות היריקה?שאלה פתוחה ליועץ המשפטי:

כבוד היועץ המשפטי, שלום.

כאזרח שמעוניין לשמור על החוק עד כמה שאפשר כדי להימנע מעונש, אני מרשה לעצמי להתייעץ עימך בשאלה שמטרידה אותי לאחרונה:

האם אזרח ישראלי, שרוצה להביע את בוזו, סלידתו ומחאתו כלפי כפיית השלטון, אשר הוציא מידיו כל דרך מחאה והבעה בתואנות כגון "הסתה לאלימות" שומר לעצמו את הזכות הפיזית-ביולוגית ליריקה, כמו למשל, יריקה בפניהם של חיילים או שוטרים שבאים לפגוע בזכויותיו, כביטוי טבעי של רגשות הבוז שלו כלפיהם?

הריני לציין כי מדובר בפעולה טבעית, שאיננה אלא מימוש אחת מאפשרויותיו הטבעיות של גוף המוחה, שהיא אקט בלתי-מסוכן, אשר אינו חובלני, פוצעני או מותיר סימנים.

ובמידה והדבר נבצר מבחינה חוקית, יורשה לי לבקש את הבהרת המחלקה המשפטית לכך ולשאול את היועץ הנכבד, מהן דרכי ההבעה שנותרות פתוחות לפני האזרח כדי להביע את מחאתו ואת רגשותיו כלפי הפגיעה בזכויותיו?

 

נגד אלימות

טוענים ראשי המתיישבים כי זה שמעלה בדעתו את הרעיון שיש ביניהם כאלה שעשויים להתנגד לגירוש באמצעות שימוש בנשק משפיל אותם בעצם העלאתו. לדעתי, אין משפיל יותר מלראות את המתיישבים ככאלה שאין סכנה שיפעילו את נשקם בעת גירוש.

ויש גם להזכיר להם שאדם המתגונן מפני אלימות איננו הצד האלים בעימות, בין אם הוא מפעיל נשק ובין אם לאו – ואילו הצד היוזם פגיעה בזכות האדם היסודית של המתיישב – זכות הרכוש – הוא הצד האלים בעימות, בין אם הוא משתמש בנשק ובין אם לאו.

 

אוהד קמין

 

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן

נתונים נוספים