אובאמה כמשל

 

אובאמה כמשל(*)

נשיאות כספורט

לאחרונה התחלתי לחשוש מתוצאות הבחירות שייערכו השבוע בארה"ב – ובמיוחד מהסיכוי שברק אובאמה ייבחר למשרת הנשיא האמריקני הבא, אף כי אינני מכיר כמעט את דעותיו של האיש.

מדוע? על דרך המשל, מה שנעשה על ידי אובאמה מזכיר את הרעיון של חדירת הברברי מן העולם השלישי אל העולם המערבי תוך למידת שיטת השלטון הראשית האופיינית לו, שהיא כניעת השליט לדעת ההמון. בעולם הדמוקרטי המערבי, שארה"ב היא אחד מנציגיו המובהקים בעולם וסמל להתעצמות כוחו של האדם הפשוט, הפכה זה מכבר הנשיאות האמריקנית למשרה שהדרך להגיע אליה תלויה יותר בכושרו של המועמד לשדר מוסכמות מאשר להפגין חוכמה.

אם יזכה אובאמה בנשיאות, כפי שמנבאים לו סקרי דעת הקהל, יהיה זה בזכות חוכמתו – אך לא המנהיגותית, אלא השרידותית. הוא יהווה הדגמה לאופי השיטה הקיימת בעולם של היום להשגת עמדת השפעה פוליטית מבלי להצהיר על עמדה מובהקת. מי שמנסה להגדיר את אובאמה כאיש שמאל או ימין ייכשל כמו שיכשל מי שינסה להצביע עליו כעל שחור או לבן. אובאמה הוא בן-תערובת, אך לא רק מבחינה גנטית אלא גם – ובעיקר - תרבותית: בגישה אותה הציג לצורך מועמדתו הקפיד שלא להתחייב לשום צד מסוים של המפה הפוליטית. הוא לא הצהיר על החזקתו בשום רעיון שעלול להיות שנוי במחלוקת – והביע תמיכה רק במה שנראה ממילא ככזה שיוסכם על ידי כמה שיותר בני אדם. הדבר נובע, כנראה, מכך שמה שבו הוא מעוניין במידה הרבה ביותר הוא ...לנצח.

למעשה, אם נסקור את הצהרותיו לתקשורת של אובאמה לאורך הקמפיין שלו, הן ייראו כאוסף ההסכמות המקיף ביותר שאליו הגיע רוב הציבור האמריקני בעידן האחרון: מאז שהכריז על הקמפיין שלו לנשיאות בפברואר 2007, הדגיש אובאמה, בין היתר, את תמיכתו בסיומה של מלחמת עיראק, בחתירה להקטנת התלות במקורות זרים לאנרגיה באמצעות דגש על פיתוח אנרגיה ממקורות חלופיים ונקיים ובדאגתו לביטוח בריאות לכל תושבי ארצות הברית. כמעט והיית יכול להוסיף לדברים גם שיפור במצבו של האזרח...

חלק מהנושאים שבהם תומך אובאמה יכולים ליצור רושם שמדובר באיש שמאל מובהק: הוא קרא להידבר עם סוריה ואיראן על הפסקת ההתחמשות והעוינות שלהן כלפי ארה"ב והצהיר כי הוא מזדהה עם המצוקה הפלסטינית. עם פרוץ המשבר הכלכלי הגדול, בשלהי 2008, יצא אובאמה בהכרזה על תוכנית כלכלית מקיפה שבמרכזה "חלוקה הוגנת יותר של העושר הלאומי" – אמירה שמשמעותה המעשית סוציאליסטית בבירור. אך להגדירו כאיש שמאל תהיה אי הבנה של האיסטרטגיה היסודית שלו, כי ניתוח של אמירותיו אינו חושף מטרה שביסודה השקפה להבאת צדק, קידמה או חירות לאומה האמריקנית, אלא, כאמור לעיל, מטרה לומר את מה שנחוץ כדי לנצח במירוץ לנשיאות.

(*) כשנכתב מאמר זה היה אובאמה מועמד שלא נבחר עדיין לנשיאות ארה"ב

במובן זה מייצג אובאמה בעיה גדולה הרבה יותר מסכום העמדות הפוליטיות שלו או מפגמים באישיותו: הבעיה היא השיטה הדמוקרטית השלטת בארה"ב. מה שמסתתר מאחורי השיטה הדמוקרטית האמריקנית הנוכחית הוא מה שהשמאל התרבותי מוקיע מזה זמן רב כ"מסחריות", כלומר הפניה לטעמו של המספר האפשרי הגדול ביותר של בני אדם. דוגמה לכך היא הצהרותיו המדיניות של אובאמה; למשל, באתר מטה הבחירות של אובמה תחת סעיף "חידוש היחסים הדיפלומטים האמריקאים", מציע המועמד לנשיאות, כדי לפתור את "הקונפליקט הישראלי-פלסטיני" פתרון בצורת "הידברות עם שני הצדדים מתוך מטרה ליצור שתי מדינות - מדינה ישראלית ומדינה פלסטינית החיות זו לצד זו." לקורא דברים המנוסחים בדרך זו ברור כי הסיבה היחידה להופעתן, בהקשר זה, של השטויות המסוגננות האלה, אשר אין בנמצא אפשרות להצדיקן או לבצע אותן מעשית, היא ההנחה ה"מסחרית" שהן תתקבלנה כביטוי של שכל ישר על דעתם של מצביעים רבים, אשר יקנו אותן בהמוניהם. אך מעשית, לא שונים ניסוחים אלה של אובאמה מניסוחיה של כל מגדת עתידות מדופלמת (או, מדוייק יותר, דיפלומטית) הדואגת שחזונותיה לעולם לא יצטרכו לעמוד במבחן המציאות.

דבר דומה יקרה לתמלילים אחרים דומים שנובעים בשטף מתגבר ממקורותיו של אובאמה, כמו חזרתו למנטרה הנוצרית הפופוליסטית שמתבטאת במושג "תקווה" או בסיסמה "כן, אנו יכולים!" שעליהן הוא חוזר שוב ושוב בנאומיו, תוך יצירת הרושם שמדובר בערכים מעשיים, רציניים ומשמעותיים. אך למעשה לא מדובר ביותר מאשר בתרגיל פסיכולוגי ידוע השגור באמריקה על ידי כל מאמן ספורט הממריץ את נבחרתו לפני היכנסם למגרש המשחקים. כמו מאמן כזה אובאמה חוזר ומצהיר: "כן, אנו יכולים להשיג צדק ושוויון. כן, אנו יכולים להשיג הזדמנות ושגשוג. כן, אנו יכולים לרפא את האומה. כן, אנו יכולים לתקן את העולם הזה. כן, אנו יכולים!" – ושום אופוזיציה איננה מעיזה להצהיר על ריקנותם של דברים אלה כי בעולמו של יפת, די בכך שהחיצוניות מושלת בכיפה.

לפיכך, את הצלחתו של אובאמה כדאי לראות כמשל לדרך התנהלותה של אמריקה דהיום - אומה ששכחה את הערכים המוסריים העמוקים שהיו ביסודה כשהוקמה. דרך מסע הבחירות של אובאמה הומחשה הריקנות האינטלקטואלית של השיטה הדמוקרטית שלה על קרבה וכרעיה. באמצעותו ניתן לראות את הסכנה הגדולה שיש בהמון נבער, הנמשך אל הברק החיצוני ואינו מחזיק ביכולת לראות את מה שצודק ומעשי בתוך יער של הבטחות חסרות מרכז כובד מוסרי, אך נשמעות כמו חלקים של יצירה דתית מעוררת השראה...

אך נבער ושטחי ככל שיהיה ההמון אשר אליו פנה אובאמה, היה מסעו אל הנשיאות מתוכנן בקפידה; פנייתו המפתה אל הציבור לא היתה נאיבית או תמימה אלא מתוכננת היטב. את זאת ניתן להסיק מכך שבצד הריקנות המילולית של אמירותיו חסרות המגמה מבינים מנהלי מסע הבחירות שלו יפה לאן נושבות הרוחות הפוליטיות ודואגים ברגישות רבה לעקוב אחר מגמתן. דוגמה אחת לכך היתה מה שקרה בתחילתו של מסעו, כשפורסם כי בעזה מוכרים חולצות אובאמה. צוות הבחירות שלו מיהר להחזיר את 33 אלפי הדולרים שנתרמו לקמפיין שלו מעזה. כי יודע המועמד – ויועציו הפוליטיים – בדיוק את הגבול המדויק של מתיחת החבל הפוליטי – ומתי תמיכה עזתית לא תועיל לסיכויי בחירתו. אחרי הכל, מספר המצביעים האמריקניים בעזה הוא נמוך ביותר...

כך מתנהל לו המועמד שמוכיח מדי יום כי למד את השיטה האמריקנית להגיע לעמדת כוח מבלי להציג רעיונות ברורים. בהקשר זה, מעניין לציין כי אחרי מספר חדשים שבהם שודר, בהפסקות, מסע הבחירות שלו, אשר החל בנצחונו הפנימי על מועמדת מפלגתו והמשיך במאמץ להכניע את מועמד המפלגה המתנגדת, מקיין, לא נתגלע בינו לבין מתחריו שום ויכוח רעיוני עקרוני. אם וכאשר יגיע האיש להגשמת שאיפתו במירוץ לנשיאות, הוא יצטרך לספק תשובות לסוגיות כלל-עולמיות שעד היום הוא לא הראה שיש בידו את הכוח או את היכולת הרוחנית לייצרן. בהקשר של הערכים שהעלוהו לפסגה, ספק הדבר באם לא יגיעו בוחריו למסקנה שהסיסמאות הריקות שאותן סיפק להן בדרכו פשוט לא היו טובות דיין כדי לדאוג לשמירת הערכים האמריקניים, שכל יום שעובר מוכיח עד כמה חשובים הם לטובת העולם.

נתונים נוספים