אישיות מוסרית ושמה היטלר?
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1392
אישיות מוסרית ושמה היטלר?
במסגרת חידון משודר בתחנות "קול פלסטין", הרדיו הרשמי של הרשות הפלסטינית, 27 בנובמבר 2007, הוטלה על המאזינים המשימה לנחש מי היא הדמות האלמונית של "מנהיג ופוליטיקאי, שנולד בשנת 1889 בבראנו, אוסטריה" התשובה הנכונה לשאלה, אשר המשיב עליה זכה בפרס כספי, היתה ... היטלר.
כפי שניתן היה להבין מהעובדה שמדובר היה ב"חידון רמדאן החינוכי" נחשב אדולף היטלר בעיני הפלשתינים לאישיות חיובית. יש בכך, מעבר לזעזוע המיידי שחולף למשמעה בגוו של כל בן תרבות, משום שיעור חשוב לגבי תפישתו המוסרית של האויב הערבי הנמצא מעבר לגבולנו.
יכולים אנו ללמוד רבות על מוסריותו של הפלשתיני לא רק מעצם עובדת ההערכה שאותה מקבל אדם כהיטלר ברש"פ אלא במיוחד מהדרך בה נסקרה הביוגרפיה האישית שלו תוך כדי שידור החידון. מבחינה זו מהווה ראייתה שיעור מאלף לגבי המוסר הפלשתיני. בין הדברים נאמר שם על היטלר ש"שנת הזהב שלו הייתה 1940 כשצבאותיו פלשו לדנמרק, נורבגיה, ללוקסמבורג, הולנד, בלגיה, והביסו את צרפת ביוני 1940." הביטוי "שנת הזהב", בהקשר של כיבושי היטלר, מציין את אופי ההערכה של הערבי הפלשתיני לאלימותו של הדיקטטור; מן הדברים ניתן להבין שזו נתפסת כגורם חיובי באופן מלא, ללא שום הטלת ספק בצדקת המלחמה העולמית שלה הובילה יוזמתו המדינית.
בתיאור המשך מלחמת העולם, צויין בשידור הפלשתיני כי בשנת 1941 היטלר "הפר את הסכם אי-התוקפנות עם רוסיה, ותקף אותה." מצורת ניסוח זו ניתן להבין שהפרת ההסכם של הרודן, אשר אינה זוכה לשום מילת גינוי, נתפסת כלגיטימית מצד המתאר. אין בעובדה כמו זאת להדגים את המידה שבה מהווה הפרת הסכם כזו חלק מקובל בתפישת המלחמה הערבית. במיוחד כשמדובר ברשות הפלשתינית שעצם לידתה מהווה תוצר של הסכם, אין גם צורך ללכת רחוק מדי כדי להבין את השלכותיה המעשיות של השקפה מסוג זה.
תופעה נפוצה ברש"פ היא זו שתינוקות פלסטינים רבים נקראים על שמו של היטלר. זוהי עדות למידה שבה נערץ האיש על בני ציבור זה ומשמש מבחינתם כדמות לחיקוי. במאמר בעיתון היומי הרשמי של הרשות הפלסטינית הוסברה התופעה ב"עשיית צדק עם היטלר", על יסוד ההנחה שיש משום עוול בכך שהוא נתפש כאישיות שלילית.
תאור חייו של היטלר ותהליך מלחמת העולם נעשים תוך התעלמות גמורה מהשמדת היהודים על ידי הנאצים וסביר להניח שאין בעובדה זו משום שכחת "תרומתו" זו של האיש אלא פשוט זהירותה המעשית של ההנהגה הפלשתינית שאיננה חפצה מלהסתבך בהאשמות כמכחישת שואה (שפוגעת אישית כבר בעומד בראשה, בשל עבודה אקדמית שהגיש בנושא); הרי ברור שמנקודת מבט פלסטינית די בעצם העובדה שהאיש אחראי לרצח מליוני יהודים כדי להפוך אותו לדמות מעוררת הערצה. כדאי לזכור כי את האשראי הגדול שלו בעיני שונאי היהודים החל היטלר לצבור עוד בעודו בחיים, כאשר נתן השראה ברעיונותיו הפוליטיים ובאנטישמיות שלו לחלק ממנהיגי העולם הערבי – ובמיוחד לאלה ממנהיגיו, שנפגשו עימו לפני המלחמה והביעו לפניו את הערכתם לרעיונותיו ולמפעלו. בהקשר זה, יש לראות את יניקתה הערכית של הרשות הפלשתינית מאישיותו כשאיפה מחודשת להגשמת חלום השמדת היהודי.