"אלטלנה" והאמת על הדמוקרטיה הישראלית

 

"אלטלנה" והאמת על הדמוקרטיה הישראלית

 

עם התקרב הבחירות, הנחשבות לגולת הכותרת של הדמוקרטיה הישראלית, חשוב להזכיר לאלה ששכחו (או ליידע את אלה שלא ידעו) שתי דוגמאות עובדתיות לגבי מדינת ישראל, אשר אינן עולות בקנה אחד עם גרסתה הרשמית: ה"אלטלנה" והדמוקרטיה.

במאמרו "לגלות את מנחם בגין" של יחיעם ויץ ("ידיעות אחרונות" 8.3.06) הוא קורא לפרשת "אלטלנה" אירוע "שמסמל את הנסיון לערער את הדמוקרטיה. זוהי הצורה בה נתפשת הפרשה בעיני רבים מאז – וזהו, בעיקר, הרצון של בן-גוריון ואנשי מפא"י מאז ועד עתה, וכך, ולמטרה זו, ציירו את הדברים. אך האמת הפוכה: לא רק שבן-גוריון ואנשיו הם אלה שבגללם אירע אסון "אלטלנה" שבגללו טבעה, לבסוף, אניית הנשק, וחלק מאלה שהיו עליה נרצחו, אלא שמדינת ישראל שהקימו רחוקה מלהיות דמוקרטיה.

מדינת ישראל, אז כעתה, היתה מדינת-מחטף, שהוקמה ללא סמכות, עפ"י החלטת יחיד, שראה עצמו כבעל זכות לעשות זאת. אך לא רק שבן גוריון לא נבחר על ידי העם להקים מדינה - ממשלתו אף הפרה את ההתחייבות, שעליה הצהירה בעת הקמתה - למסור לידי אזרחי ישראל, בעלי הזכויות האמיתים, את סמכויות הממשל, כדי שיחליטו, עפ"י זכותם היסודית, על מבנה המשטר, מוסדותיו וכיו"ב.

ממשלתו של בן-גוריון לא עמדה בהתחייבותה זו עד היום. מבחינה חוקית, ממשלתה של ישראל היא עדיין ממשלת מעבר זמנית, מממשל המנדט הבריטי עד לממשל שיוחלט עליו על ידי כלל האזרחים. ממשל מיועד זה היה אמור להפוך את המשטר המקומי לדמוקרטי.

אך ממשל זה מעולם לא קם; מאז ועד היום נשלט עם ישראל בארץ ישראל על ידי ממשלה זמנית, על אף שלא אחת הכריזו, במשך חמישים שנות קיומה, מתנגדיה של ממשלה לא חוקית זו, על פקיעת תקפו של החוזה קצר העתים, שעליו הכריזה ממשלתו של בן-גוריון.

מדינת-מחטף זו, אשר התעלמה מחובתה זו, כפתה את עצמה הר כגיגית על היהודים (ולא רק) אשר התגוררו בישראל, ואנסה אותם מאז ועד היום לקבל את עקרונות תפיסתם העריצה של אנשי ממשלתה הסוציאליסטית, מבלי לקבל את הסכמתם של האזרחים לעקרון זה או לדרך ביצועו ויישומו.

מתוך הלך רוח של תחושת צדק חסרת יסוד, האפיינית לאלים שידו גברה, הפעילה הממשלה המפא"יניקית מסגרת שליטה בחומר וברוח על אזרחי המדינה, וחלק ממנה באה לידי ביטוי בשליטתו בתודעת אזרחיה דרך חינוך, תקשורת, צנזורה וצווים האפייניים לדיקטטורה סוציאליסטית, וכל זאת תוך העמדת פנים של כיבוד זכויות אזרח ודמוקרטיה.

במסגרת שלטון חוזק יד זה בוצע שכתוב הסטורי שקרי של תולדות העם בעשרות השנים האחרונות, כדי להצדיק את המהלכים שביצע השלטון בשנים שקדמו לקומה של המדינה. ביו השקרים הרבים ניתן למצוא את שלטון העם ש"הנחילה" הממשלה דאז - ואת שקר איומו של האצ"ל, מביא ה"אלטלנה", על הממשל הלגיטימי. מאז ועד היום, צריך מי שמעוניין לחשוף את האמת על ה"דמוקרטיה הישראלית במזרח התיכון" לכתת את רגליו אל הגרסאות הלא-רשמיות של ההסטוריה, אלה שנכתבו מתוך מגבלות עצומות וחוסר במשאבים כנגד הגרסה הרשמית, החל מכתביהם של אנשי המחתרות וכלה בספרות הדתית-חרדית, שהם רק שניים מאלה שאותם ראתה הדיקטטורה כאויביה.

נתונים נוספים