בין מוצא גזעי לעמדה דתית
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 814
בין מוצא גזעי לעמדה דתית
מהדיה האחרונים של פרשת פינקלקראוט
בצרפת עדיין לא שככו לחלוטין הדיה של פרשת פינקלקראוט, האינטלקטואל הצרפתי, אשר עלתה לכותרות בעיצומן של מהומות הרחוב שפשטו לפני מספר שבועות בצרפת. פינקלקראוט עורר עליו את חמתם של הוגי צרפת, כאשר הצהיר כי מחוללי המהומות אשר הרסו רכוש והציתו מכוניות בערי צרפת במשך שבועות ארוכים אינם, כפי שטענו האינטלקטואלים, נציגי שכבות מצוקה אשר מוחים על מצב חברתי גרוע, אלא מוסלמים אשר מביעים בדרך זו את רגשות השנאה שלהם כלפי החברה הלא-מוסלמית.
זמן קצר אחרי שהתבטא פינקלקראוט ברוח זו הוא חזר בו והעביר לתקשורת "התנצלות" ובה חזר מעמדותיו, שהוגדרו על ידי עמיתיו כגזעניות. במאמר שהתפרסם ב6.12.05 ב"הארץ" צויין כי "כתוצאה מבקשת הסליחה הצליח פינקלקראוט לשמור על תכניות הרדיו שלו... שתי התכניות זכו לשיעורי האזנה גבוהים ובעקבות השערוריה הם אף הוסיפו מאזינים חדשים."
עוד נמסר בכתבה כי עד כה נעצרו 785 ממחוללי "מהומות הפרברים" וכמה מהם צפויים לגירוש מצרפת.
אך אין בעובדות אלה, אשר לכאורה מסיימים את הפרשה, כדי לשפוך מים סופיים על גחלי הבעייה, כי התנצלותו של פינקלקראוט, שעד עתה לא ברור אם נמסרה באופן חפשי ומתוך רצון טוב, מתייחסת להיבטים הגזעניים-כביכול בטענותיו נגד מחוללי המהומות.
הדבר מזכיר את העובדה שאלה שתמכו במחוללי המהומות מבין ערביי ישראל לפני מספר שנים, יצאו נגד כל מי שתמך בדיכויים בטיעון ה"גזענות". אך טיעון זה, בהקשרים אלה, לא היה שייך לענין.
ובמיוחד בצרפת – שכן פינקלקראוט הצביע בטיעוניו על כך שמחוללי המהומות היו רק נערים מוסלמיים, אף כי מוצאם של בני שכונות העוני הצרפתיים שונה זה מזה.
אי שייכותו של הטיעון הגזעני לא רק שאין לה על מה להסתמך – הרי שום אדם מאלה שתמכו בדיכוי המהומות לא תירץ את תמיכתו בדיכוי זה על יסוד מוצא – אלא שהיא מתבטלת מני ובי אל מול העובדה הברורה של הנזקים וההרס שנגרמו על ידי בני האיסלם.
לכן, אין התנצלותו של פינקלקראוט ובקשת הסליחה שלו מתקבלים על השכל הישר. סביר יותר להניח שהאלימות שבה התקבלה עמדתו היא שגרמה לו לחזור בו.
והבעיה שעדיין בוערת מאחורי המהומות היא בעיית עמדתו של האיסלם, שהיא, ללא ספק, הבעייה הבוערת ביסוד העימות העכשווי בין התרבויות על פני אדמות. ואין, כנראה, הבדל עקרוני בין כמות השנאה ותאוות ההרס שנתקל בה הישראלי בעימותו עם האוייב הפלשתינאי, לבין זו שבה נתקלת צרפת דרך המוסלמים הזורעים הרס בפרברי עריה.
טיעון הגזענות, מכל צד שבו הוא מושמע, הוא טיעון שנועד לטאטא מעל פני השטח את נושא העמדה התרבותית-דתית האיסלמית המנוגדת לערכי התרבות המערבית – ומי יודע לעוד כמה זמן תצליח התרבות המערבית לדחות את העימות הזה, כפי שדחקה אל מתחת לשטיח את פינקלקראוט?