האו"ם כבר לא מהאו"ם
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 901
האו"ם כבר לא מהאו"ם
במשך שנים רבות – כמעט מאז קומה של מדינת ישראל - מזגזג האו"ם ביחסו אליה וליחסים בינה ובין שכנותיה. כפי שזה נראה לאחרונה האו"ם "מאבד גובה" אובייקטיבי מתוך נסיון לאכול את העוגה ולהותירה שלמה: להציג את שיפוטו באיזור כאובייקטיבי, אך להגן על מה שנראה לו כצדם של ה"חלשים": הפלסטינים.
נייטרליות ואובייקטיביות
האו"ם הוא ארגון בינלאומי שאמור לשמור על נייטרליות.
נייטרליות, שלא כאובייקטיביות, משמעה שאל לו לארגון לתפוס צד בסכסוכים בין מדינות – וקל וחומר בין מדינות שהן חברותיו. במקרים מיוחדים, שבהם מופרים הסכמים,הסדרים או חוקים בינלאומיים רשאי הארגון לצאת נגד אומה תוקפנית כדי לרסן אותה.
במקרה של ישראל, צבר האו"ם לאורך שנות קיומו כתמים רבים על דף התנהגותו כלפיה. במיוחד היה חמור האירוע שבו הוכח למעלה מכל ספק כי האו"ם היה מעורב במקרה חטיפתם של חיילי צה"ל בגבול לבנון. העובדה היא גם שהדבר קרה זמן רב אחרי שישראל עזבה את דרום לבנון ומילאה את חלקה בכל דרישה בינלאומית שבאה מצידו של האו"ם.
האו"ם הוא ארגון בינלאומי ועל-לאומי: המשאבים הניתנים לו אמורים לכסות את הוצאותיו ולממן את פעולותיו, מתוך הסתמכות על כך שהוא איננו עוסק בשיפוט מוסרי של המדינות המממנות אותו ובמובן זה אסור לו לפעול כלפיהן מתוך העדפה של חלק מהן על פני חלק אחר.
עקרון זהה קיים במדינה, שבה אסור לשלטון להעדיף את אחד ממשלמי המסים על פני רעהו, כי הוא עומד לשירות כל האזרחים באופן שויוני. משמעותה של העדפה כזו היא הפרת חוזה ידוע וכתוב בין האו"ם לבין המדינות שאת עניניהן הוא משרת מאז הקמתו.
האו"ם כאפיפיור
כמו מועצה מקומית שהתנפחה מעל למידתה האמיתית, האו"ם הולך וגדל מבחינת הנושאים והענינים שבהם הוא לוקח חלק. לאחרונה נוטה האו"ם יותר ויותר להציג את עצמו בצורה המזכירה את מעמדו וגישתו של האפיפיור כלפי העולם: כמו שופט על, אשר מביע את דעתו לגבי המתרחש בעולם, תוך הנאה מתמיכה של למעלה ממיליארד בני אדם. נראה כי האו"ם שוכח לעתים קרובות כי הוא איננו דת, אומה או ארץ – ונכסיו אינם אלא ניתנים לו בהשאלה ועל תנאי.
לאו"ם, יש להזכיר מפעם לפעם, אין סמכות להחלטה פוליטית עצמאית; הוא אינו יכול להחליט לגבי סנקציה או פעולת מלחמה באופן עצמאי. במידה מסויימת יכול האו"ם להמליץ, אך סמכויותיו מוגבלות ביותר. נראה, עם זאת, שהוא חורג מהן יותר ויותר.
לאו"ם אין מנדט של בעל דעה; הוא אינו אמור להביע עמדה כי הוא איננו שחקן בעל זהות עצמית בין אומות האולם. אך באמצעות תקציבי עתק ושלוחות וסוכנויות מגוונות ברחבי העולם, מרשה לעצמו יו"ר הארגון להציג את האו"ם כמהות פוליטית, שיש לה זהות, כוח עצמי – ותכניות לא מבוטלות לעתיד.
בתקשורת נתבשר לאחרונה הציבור כי "מזכ"ל האו"ם, קופי ענאן, קרא לחמאס להקים ממשלה שתתמוך בתוכנית מפת הדרכים." בנקודה זו, נמסר, הוסיף המזכ"ל: "הקהילה הבינלאומית מודעת לחלוטין למצוקת הפלשתינים. אתם עדיין תחת כיבוש".
אמירה מסוג זה, המצהירה על עמדה נגד ה"כיבוש" הישראלי, חורגת מעבר לאובייקטיביות ומצהירה על המחזיק בה גם כלא-נייטרלי.
סוכנות רויטרס מסרה בתאריך 11/2/2006 כי האו"ם "מגביר מעורבות":
"החמאס צריך להבין שרוב הפלשתינים מתנגדים לטרור ומכירים בזכות הקיום של ישראל" - כך אמר אמש מזכ"ל האו"ם, קופי ענאן, במהלך דיוני הוועדה לזכויות האדם של הפלשתינים.
כל זה מסתכם בנקיטת עמדה ברורה לטובת הפלשתינים בסכסוך במזרח התיכון. אך לאחרונה החמיר המצב באופן ברור כאשר הופצו במוסדות האו"ם פרסומים שקריים לגבי "מעללי צה"ל בשטחים". מאמר חריף (יחסית) בנושא מסתתר תחת כותרת חמורה המרמזת על אנטישמיות חיה הקיימת במוסד האו"ם:
הפרוטוקולים של האו"ם
האו"ם: חיילי צה"ל מתעללים מינית בנשים פלסטיניות
במאמרו זה של איתמר אייכנר ("ידיעות אחרונות" 5.3.06) הוא מספר על "זעם בישראל בעקבות דו"ח של האו"ם המאשים את חיילי צה"ל ואת המתנחלים בשטחים באלימות מינית כלפי נשים פלסטיניות. הטענה מופיעה בדו"ח של האו"ם על מעמד האשה הפלסטינית שהוכן באחרונה על ידי נציבות האו"ם לפליטים."
"באחת מפסקאות הדו"ח נכתב "נשים פלסטיניות מוטרדות באופן שגרתי... הנשים הפלסטיניות מושפלות בעיני משפחותיהן... הן קרבנות של אלימות מינית מצד חיילי צה"ל ומתנחלים."
"הפסקה עוררה זעם רב במשרד החוץ, וזה הנחה את משלחת ישראל באו"ם לפנות מיד לדרגים שונים בצמרת הארגון ולתבוע להוציא אותה מהדו"ח או לפרסם הבהרה שמדובר בטענה לא מבוססת, שנבדקה על ידי מתאם הפעולות בשטחים ונמצאה שקרית וחסרת כל שחר. עוד נטען כי לא יתכן כי טענה שערורייתית כזו, המבוססת כנראה על תעמולה פלסטינית, תתגלגל לדו"ח של האו"ם ללא בדיקת העובדות."
מחוץ למלכודת האנטישמיות
על אף העוינות הברורה שמפגין מזכ"לו כלפי ישראל, באנטישמיות לא ניתן להאשים את האו"ם; הוא נזהר היטב ממלכודת זו ומבחין בין היהודים למדינת ישראל – ובמיוחד נגד העם היהודי כנפגע השואה לבין עם ישראל ה"כובש" (כפי שראינו לעיל). בין היתר נעשה הדבר על ידי פתיחתו את המוסד לפעולות הנצחה של השואה (אף כי מתוך הדגשה מתמדת על כך שלא מדובר בנושא יהודי).
דוגמה לכך היא הכרזת האו"ם על יום הנצחה לשואה הנאצית. דןגמה אחרת היא אירוחו של האו"ם תערוכות ותצוגות הנוגעות לשואה, שבהן משתף האו"ם פעולה עם מוסדות ההנצחה הישראליים:
מספרים שואה באו"ם
במאמרה זה של יהודית יהב היא מתארת את פתיחתה של תערוכה באו"ם, בכותרת "אין משחקים ילדותיים", אשר "פותחת אשנב לעולמם של הילדים בתקופת השואה." התערוכה, כפי שמסופר, כוללת העתקי מוצגים מאוסף "יד ושם", "המספרים את סיפוריהם האישיים של ילדים שרצו להמשיך לחיות למרות הכל".
מודעות גלובלית לבעיות האנושות
לאו"ם תכניות מרחיקות לכת גם לגבי העולם כולו. בתכניות אלה הוא מציג עצמו כבעל מודעות לבעיות העולם ואף מציע לפתור את הבעיות, ה"מעיקות בעיקר על הארצות העניות":
האו"ם מציע: לפתור את בעיות העולם בשבעה טריליון דולר
זוהי כותרת מאמרו של שלמה שמיר ("הארץ" 31.1.06). בכותרת המשנה שלה הוא מפרט: "סוכנות הפיתוח של האו"ם הציגה תכנית שאפתנית לפתרון מצוקות העולם – בעיקר אלה המעיקות על הארצות העניות."
תכנית האו"ם כוללת הצעה ראשונה מסוגה להקים מנגנון בינלאומי מיוחד שיעניק למדינות העניות עפ"י בקשתן הלוואות בהיקף שיתיישב עם הצמיחה הכלכלית הממוצעת שלהן. בדרך זו המדינות יוכלו לפרוע את ההלוואות בלי לפגוע בתקציבי הרווחה שלהן."
כמו כן "...התכנית מציעה שהארצות העשירות יטלו על עצמן התחייבויות לממן מראש התחייבויות של רכישות של חיסונים בשווי שלושה מיליארד דולר...,
המטרה הכוללת מוצהרת בהצעה ביחד עם מטרות משנה המוצגות כצדדיות: "בכדי לסייע לארצות המעורבות בסכסוכים מזויינים איזוריים או שנקלעו למצב של אי יציבות פנימית, שגרמו לבריחת משקיעים, מציעה התכנית שקרן המטבע העולמית ומוסדות פיננסים בינלאומיים יעניקו ערבויות למשקיעים במדינות אלה, במטרה להוריד את מידת הסכון."
בכירים בסוכנות הפיתוח של האו"ם ציינו כי התכנית החדשה כבר זכתה לתגובות אוהדות ולביטויי תמיכה של גורמים בינלאומיים, ביניהם שר האוצר הבריטי, גורדון בראון...
אך חרב הספק מונפת מעל לתכנית השאפתנית: "פרשנים במרכז האו"ם הגיבו אתמול בספקנות רבה. ...ספק אם ארה"ב תתמוך בתכנית – וללא התגייסות של ארה"ב ספק רב אם התכנית תוכל להתבצע." בסופו של דבר, מקור הכסף הוא מקורו האמיתי של הפתרון.
ביקורת מסכמת:
יותר ויותר מציג האו"ם את עצמו באופן המעורר מבוכה בדעתו של מי ששואף לראות בו ביטוי לנייטרליות. כקרוב עני ביותר – ולמעשה חסר רכוש לגמרי – הוא מנצל את העובדה (שמדינות העולם השלישי גילוה מזמן כמחצב לא אכזב של משאבים) שהמדינות העשירות אינן יכולות לסרב באופן בוטה ופומבי לרעיונות הגלובליזם החדש, שמטיל עליהן, בצד אחריות מרומזת למצבו הקשה של העולם השלישי, גם את האחריות לפתרון המצב הזה.
במובן זה מתנהג האו"ם יותר ויותר כנציגן של מדינות העולם השלישי כלפי המדינות העשירות, והוא מבצע מהלכים דיפלומטיים של "תיווך" בין שני הצדדים. אין ספק שיש בהצעותיו משום התיימרות וחדירה בלתי צנועה לתחומים שלא קיבל עליהם שום סמכות. אך מנהליו של הארגון סיגלו לעצמם גינונים של מדינה בינלאומית, אשר מונעת על ידי הצבעות פנימיות "דמוקרטיות" המבוצעות, פעמים רבות, בידי נציגיהן של דיקטטורות, אשר, מתוך מודעות הדדית, מנצלות את המשאבים והסמכויות המוענקות להם על ידי המערב, כדי לפגוע בעניניו.
תוצאות ההצבעות וההסדרים הפנימיים של ה"משחקים בדמוקרטיה" באו"ם יוצרות, לעתים קרובות, תוצאות שהאבסורדיות שבהן ברורה לעין כל, כמו היבחרה של סוריה לנשיאות תורנית של מועצת הבטחון, דבר שעל רקע ההפרות הבוטות של סוריה את האוטונומיה של שכנתה לבנון, משמעה לתת לחתול לשמור על השמנת...
כל זה אינו מפריע לאו"ם להרוויח מהמתחים שבין המעצמות ובין הגושים; כשהוא דואג לעניני עצמו בצורת משאבים עצומים והגדלה מתמדת של מעורבות זרועותיו בכל היבט של עשיה בינלאומית, ותוך הנאתו מעובדת היותו גורם בינלאומי המוסכם על כמעט כל מדינות העולם, מגביר האו"ם את כוחו והשפעתו העולמיים בהתמדה.
האו"ם וזכויות האדם: מבחן הנייטרליות.
דאגתו המוצהרת של האו"ם לנושא זכויות האדם התחילה כבר לפני שנים רבות, עת נוסחה מגילת זכויות האדם של האו"ם. אך העובדה שמזכ"ל האו"ם, קופי ענאן, צוטט לאחרונה במהלך דיוני הוועדה לזכויות האדם של הפלשתינים, מעלה שאלה המערערת על האוניברסליות של תפיסת זכויות האדם על ידי האו"ם היום: האם לזכויות האדם של הפלשתינאים יש מעמד מיוחד אשר אין, למשל, לאזרחי המדינה שהפלשתינים מתקיפים יום-יום? אם אין מעמדן של זכויות שני הצדדים שוות, אז גם אין נייטרליות.