הבטחה פוליטית

 

הבטחה פוליטית

 

אין דבר שמפחיד את הפוליטיקאי הרע יותר מקיומן של ההבטחות שנתן לבוחר לפני הבחירות. כשמדובר בשמאל הישראלי, הבעיה מתאפיינת בעיקר בכך שגם אם ירצה בכך הוא איננו יכול לעשות זאת...

חמישים שנה לא קיימו פוליטיקאים מן השמאל את הבטחותיהם לאוכלוסיה וזו הפכה לצינית ולמדה להעריך פוליטיקאים כשקרנים. היום, אם פוליטיקאי שיושב בממשל איננו מקיים את הבטחותיו לבוחר אז הוא "רמאי ונוכל" כי "הוא אמר ש..." והיותר גרוע, לפי גישת השמאל, הוא אם פוליטיקאי כזה כן מקיים את הבטחותיו – וזוכה, באופן טבעי, לאהדת הציבור. במקרה כזה הם מאשימים אותו בנטיה ל"פופוליזם" או בשאיפה אחרת כלשהי לרווח, שלו הם קוראים "טובת הנאה"... דוגמה מובהקת לתסמונת זו היא הביטוי "כלכלת בחירות" שמתייחס להחלטות ממשל אשר ממש משרת את בוחריו...

בסרט מיומן השבוע של הטלויזיה הישראלית, הציגו כתמהונית ושלילית את העובדה שהשר שרנסקי (תנועת "ישראל בעליה") מסייע לשבטים בדויים, לכפרים דרוזיים ולעוד קבוצות. הצביעות של השמאל בתקשורת היא שאם איש שמאל היה מצליח לתקשר כך ולסייע למיעוטים מסוג זה, הוא היה זוכה למחמאות עצומות על יכלתו "לגשר על פערים וליצור תקשורת בין חלקי החברה" – שלא לדבר על התיימרותו של השמאלני לחוש אנושיות כלפי ה"מיעוטים" - ואילו במקרה של שרנסקי זה מעורר אצלם חשד.

אך החשש האמיתי של השמאל מפעולות שלטוניות שיש בהם כדי להועיל לאזרחים נובע מכך שהם ...בוחרים. דבר זה עלול לגרום להם, אם השלטון מועיל להם, לבחור בו. למותר לצין, בהקשר זה, שלשמאל אין ענין לדחוף את אזרחי המדינה לבחירה במי שאינו משתייך למחנה הפוליטי שלהם. עם זאת, מעניין שאין הוא, השמאל, יכול לבצע את המהפכה הפוליטית שעדיין לא התרחשה בישראל: לקיים את ההבטחות שניתנו על ידו לבוחרים לפני הבחירות.

לפיכך, בצד החשש מזה שהפוליטיקאי הלא-שמאלני עלול להגיע להשגים פוליטיים בזכות תרומתו, חוששים אנשי השמאל מכך שיאיים על ההרגל המסורתי שהנחילו לציבור, שלא לראות את הבטחתו של פוליטיקאי כדבר שהוא מתכוון לממש באמת...

נתונים נוספים