הערות פילוסופיות למזור, שטייניץ ודיין
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 785
הערות פילוסופיות למזור, שטייניץ ודיין
להלן חלק משיחה והערות; השיחה נערכה בבוקר ה26.10.01 בשידור הערוץ הראשון של הטלויזיה הישראלית, בהשתתפות ח"כ יובל שטייניץ ויעל דיין, ובהנחיית דליה מזור. הרקע לשיחה: פעילות צה"ל בשטחי הרשות הפלשתינית.
מזור: אנחנו משתמשים בכוחניות כלפי אוכלוסיה שלמה.
שטייניץ: את המחיר משלמות שתי האוכלוסיות.
מזור: לא באותה מידה. ...זו פגיעה באזרחים, כולל ילדה בת עשר, בשוגג. האם עדיין זו נחשבת בעיניך לפעולה מוסרית?
שטייניץ: אין לך מלחמה בעולם כולל שלא נפגעו בה אזרחים ...יש הצדקה מוסרית מלאה להגנה. אין לי ספק שזה יהיה הדבר הכי לא מוסרי בעולם לומר שבגלל שפעולה עלולה לפגוע באזרחים אז אנחנו נפקיר את אזרחינו.
דיין: היתה כאן מניעה ברורה של כניסת אמבולנסים... קיבלתי טלפונים בתחינה שנלחץ שייכנסו אמבולנסים לשטח. אני מקבלת טלפון מבית רימה, מחדר שבו נמצאים פצועים שעות ולא מגיעה אליהם עזרה. מדובר כאן על אזרחים, על נשים וילדים.
מזור: אבל בבית רימה לא נפגע אף ילד...
דיין: אז במקום אחר... אנחנו די חזקים כדי לא להרוג את הילדה בת העשר... זה לא סוג כזה של מלחמה.
שטייניץ: הטיפול באזרחים שנפגעים בשדה הקרב הוא מעל ומעבר. אני משוכנע שאם צה"ל מודיע שרופאים שלנו טיפלו בפצועים מהצד השני זו האמת לאמיתה. חבל שחברי כנסת אצלנו נותנים יד להשמצות כנגד צה"ל ללא בסיס...
מזור: אני בטוחה שכל אחד פועל מתוך אמונתו שלו.
הערות:
לדליה מזור:
א. פעולה בכוח איננה "כוחנית" ואיננה עדות לכוחניות. כוחניות היא מגמה לפעול על יסוד כוח, בלי קשר לצדק, כשהכוח מהווה את הפוסק המכריע בסוגיה. פעולה למען הצדק – גם אם היא מפעילה כוח – איננה קשורה לכוחניות ואינה מהווה שום חלק בגישה כוחנית. הקריאה בשם "כוחניות" לפעולה למען צדק – כמו זו שצה"ל ביצע בשטחי הרשות – מוקיעה, מבחינה מוסרית, את מבצעי הפעולה (במקרה זה את צה"ל, חייליו, מפקדיו ומנחי הפעולה שלו בהנהגת המדינה) ודנה אותם, שלא בצדק, כאנשי אלימות.
ב. פעולה בשוגג – כמו הריגת ילדה - איננה יכולה להישפט בהקשר של מוסריות. מוסריות. נוגעת לבחירותיו של האדם ועל אלה להיות מודעות ומכוונות. מה שקורה בשוגג אינו בתחום הבחירה האנושית ולכן אינו נושא עליו אחריות מוסרית. הכנסה של מקריות, תאונה ושגגה לשאלה הנוגעת למעמדו המוסרי של אדם, פירושה להאשימו באי מוסריות לגבי מה שלא בחר בו ולהטיל עליו שיתוק.
ג. העובדה שכל אחד פועל מתוך אמונתו איננה מצדיקה אותו. בחירתו של מנחה לומר זאת בהקשר שבו עליו להיות אובייקטיבי, עלולה להביא את הצופה מהצד לחשוב שמדובר בהצהרה אובייקטיבית כוללת – אך העיתוי המסויים מצביע על כך, שהדברים נאמרים כהגנה על אחת העמדות בשיחה, ובהקשר זה הגנה לא הוגנת, כי היא בולמת את אפשרותו של הצד שמנגד להשיב כהלכה.
ליובל שטייניץ:
א. אחת האוכלוסיות המשלמות היא אוכלוסיה תומכת טירור. זה עושה את ההבדל העקרוני – והראוי, על כן, לציון - בין תשלום מוצדק ללא מוצדק. בזמן שבו כל "תשלום" של בן האוכלוסיה הישראלית – ואין זה משנה אם הוא חייל או אזרח – מהווה פגיעה בצדק ואי מוסריות, ולכן יש לציין כי זה ההבדל העקרוני בין שתי האוכלוסיותשל שיחה דיון שבו בשום דרך ואין זה ראוי להצהיר על כך שבהקשר שבו, אוליף, נראה שיש בכך כדי לחלתוך דיון המוסריותותמבוססת על
בתכנית "חופש השידור" ביום א' 28 באוקטובר 2001 ח"כ ד"ר יובל שטייניץ כי "פרס ביקורת התקשורת", שמעניקה האגודה לאמנון לורד ולאמנון דנקנר, מוענק להם בשל "הליכתם האמיצה כנגד הזרם". אין ספק שהליכה נגד הזרם דורשת אומץ, אך כדאי לציין כי הערך הגבוה והחשוב יותר מהליכה נגד הזרם – במיוחד כשמדובר בעיתונאות והבעת עמדה אינטלקטואלית - הוא התנועה לעבר האמת והצדק. אסור שההליכה נגד הזרם תיתפש, כשלעצמה ובמנותק מהקשר מוסרי, כבעלת ערך מוסרי.