וענונו
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 873
וענונו
סיפורו של משומד?
את האזרח וענונו נהוג בציבור לראות כדוגמה לאדם ששחיתות אישית הביאה אותו לבגוד בארצו. אך יש מקום לראותו גם מזווית שונה לגמרי: כאדם שנדחף על ידי ארצו לבגוד בערכים שהיו מורשת מוצאו התרבותי.
למעשה, השאלה הקשה העומדת מאחורי פרשת וענונו היא: מה מקומה ותפקידה של מדינת ישראל ביציאתו לתרבות רעה של בן משפחה יהודית מסורתית ממוצא מרוקאי?
שאלה זו, כפי שניתן להבין, מתייחסת לטרגדיה של עליה שלמה, אשר נותקה ממקורותיה ושרשיה.
כשוענונו, בן למשפחה יהודית ממוצא מרוקאי, מצא את עצמו "יורד" באוסטרליה הוא הגיע לכנסיה נוצרית כשהוא פציפיסט, צמחוני ושמאלני – שהם, למעשה, תולדות יישומיות של גישת הנצרות בתרבות ימינו. לפיכך, בקשתו להיטבל לנצרות בהקשר כזה איננה אלא יישום של רעיון קיים, הוצאה של מהות מהכוח לפועל.
דווקא בשל כך שומה עלינו לשאול: איך קרה מהפך ההכרה שהוביל מי שהיה בן למשפחה יהודית מסורתית מצפון אפריקה להחזקה בערכים הקרובים להבנה הנוצרית של המציאות? אין ספק שאת הסיבות לתהליך זה ניתן לראות בתהליכי החינוך שעבר וענונו החל משנותיו הראשונות במדינת ישראל, שכל מערכת החינוך שלה כוונה במטרה להרחיק את אזרחיה מהמסורת היהודית ולקרב אותם לערכים אנטי-דתיים, שבפועל קירבו אותם לתפישות פוליטיות הקרובות לשמאל.
השמאל, במיוחד ברובד הפוליטי שלו, הדוגל בסוציאליזם מבחינה פנימית ובפציפיזם מבחינה חיצונית, אינו אלא לבוש מודרני לערכים שהונחלו לתרבות על ידי הנצרות. לא מן הנמנע הוא שבן למשפחה יהודית אשר נחשף לרעיונות אלה במשך שנים ארוכות רכש אותם והתקדם באמצעותם לגישות הנפוצות בעולם, הרואות מדינה כמו ישראל בעיניים המפקפקות בתוקף המוסרי של עמדותיה.
משעשע היה לראות איך התקשורת, אחרי שניפחה ככל יכולתה את בלון הכלום של וענונו, מאשימה את כל מערכת הבטחון ב"טעות ההערכה" לגבי העובדה שאיפשרה לו לעבוד בכור האטומי. אך בהקשר זה המחדל הגדול של ישראל טמון באי ההבנה של נפש האדם – בכך שלא הצליחה לזהות את יציר כפיה הערכי, את היהודי שהשתמד בעידודה.
כשאמר טומי לפיד על וענונו "הוא לא אידיאליסט כי הוא קיבל כסף תמורת מה שמכר לעתון" הוא הביע למעשה את מבחן-העל הנוצרי למוסריות; לפי שיטה זו פעולה שנעשית למען רווח איננה מוסרית – וקל וחומר אם מדובר ברווח כספי. בתרבות ישראל העכשווית ניתן למצוא גישה זו נפוצה ביותר. מבחינה זו השאלה אם אכן ניסה וענונו להשיג רווח חומרי תמורת מה שצילם בכור האטומי או אם עשה את מעשהו בשל אידיאולוגיה פציפיסטית, כפי שהוא מציג את הדברים, איננה משנה כלל להקשר, שכן בשני המקרים אין הוא אלא מקרה אחד של קרבן לפוליטיקה מושחתת ומשחיתה, אשר התמחתה בהשפעה שלילית על אזרחיה.