טעויותיו של פוליטיקאי
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 860
טעויותיו של פוליטיקאי
טעויות שיגרתיות אך עקרוניות של פוליטיקאי ישראלי
לאחר אחד מפיגועי הטירור הגדולים אמר אמנון רובינשטיין את הדברים הבאים: "...בנסיבות הטראגיות האלה של המעשה הנפשע של פגיעה באזרחים חפים מפשע אני רוצה לפנות גם אל אותו ציבור קטן שקורא "מוות לערבים!" לאחר אירוע כזה, שיידע שכאן היה מוות לערבים והם שותפים לנו בכאב ובסבל. אני חושב שמי שקורא "מוות לערבים!" פשוט משרת את מטרות הטירור ואת מטרות הקיצוניים."
בדבריו אלה של השר הטעויות הבאות:
"אזרחים חפים מפשע" היא אמירה ריקה וחסרת משמעות מבחינה עובדתית. זוהי אמירת הסתה קלאסית בגלל שלא ניתן לבדוק אותה עובדתית ולכן לא ניתן לאמתה או להכחישה. במובן זה היא שקולה לאמירת שום דבר, אלא ששום דבר מסוכן זה מכוון רגשית כדי להעלות את חמתנו, זעמנו ואת אשמתם של המבצעים (שברור ממעשיהם שמושגי החפות מפשע והפשע מובנים להם בצורה שונה לגמרי מהדרך שבה הם מובנים לנו).
זה נכון שהאמירה שמצטט השר היא קולקטיביסטית באופיה ובמובן זה מוטעית, אך יש משהו בזיהוי הערבים כקבוצה האשמה בטבעו של סכסוך הדמים. הערבים – אף כי לא כולם – הם הקבוצה התרבותית אשר הביאה אל העולם את הסכסוך עם היהודים, ואשר ייצרה את שפיכות הדמים. במובן זה היא האחראית לרצח כקבוצה וניתן לראות את כל הכלול בה כשותף לפעולתה.
מעל לכל השאר, אירוע רצח אינו צריך להיות מוגדר כ"נסיבות טראגיות" אלא כפי שהוא: פשע נגד בני אדם חפים מפשע, כפי שהם כל מקרי הרצח שמבצעים אויבי ישראל והיהודים בכל הזדמנות שנקרית להם נגד המדינה והעם.
הנסיון הסגנוני של הפוליטיקאי להימנע מלפגוע בצד התוקף אינו צודק. עליו לכוון את ביקורתו דווקא כנגד הפושעים מתוך הוקעה חמורה של פשעם.