"פרופגנדה" וכיו"ב

 

"פרופגנדה" וכיו"ב

 

מישהו האשים מישהו אחר ב"פרופגנדה". מה רע בפרופגנדה? רק זה שמשתמשים במלה זו כאילו היא, כשלעצמה, אוצרת בתוכה איזה רוע. נראה לי שיש מי שחושב כי קריאת דבר בשמו הלועזי די בה כדי להראות שהוא שלילי או, לפחות, להטיל אימה על המשכיל פחות ממנו (מי יודע - אולי לא יבינו למה הוא מתכוון?).

שיטה זו אופינית למי שמתעקש לשלול מהות אף כי אין לו טיעונים הגיוניים אמיתיים לטובת עמדתו. השיטה היא פשוטה ועובדת ככה: לצורך חיוב עמדתך, השתמש במלה חיובית, ברורה ומובנת עד כמה שרק אפשר. לצורך שלילה, שלוף מלה לועזית שתסחוף את המתנגד למימד אחר, רגשי, מעורפל, לא מובן.

דוגמאות: א. כשזה לטובתי, אני עורך טכס מכובד בכדי להדגיש את הערכים הנאצלים... כשזה לרעתי הוא עורך "ריטואל קמאי" נדוש ועבש ב. אני נותן הגנה לאלה שסומכים על שיפוטי, הוא עושה "פרוטקציה" ג. אני שואב ממקורותי הרעיוניים תוך מתן כבוד למורשת אבותינו המייסדים, הוא "אנאכרוניסט" שעבר זמנו ד. אני מגמיש את עמדותי ומתאים את עצמי במיומנות למציאות המשתנית, הוא "אופורטיוניסט" חסר-עקרונות ה. אני משכנע בצדקת טענותי, הוא מפיץ "פרופגנדה"... והלאה והלאה כיו"ב.

לסיכום, מדובר בשיטה מתוחכמת של אלימות חבויה המתהדרת באיצטלת שכלתנות ופונה, במקום אל השכל הישר, אל הרבדים הנפשיים הלא מודעים של האדם בנסיון להביס את המתנגד על ידי הפעלת לחץ רגשי. ובכל הכתוב כאן אין כדי לבטל את הכדאיות שיש בהנחת המלה העברית הראויה במקום ה"פרופגנדה" - תעמולה.

נתונים נוספים