שתיקת הטוב
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 916
שתיקת הטוב
על שתיקת הכבשים הישראלית
ביטוי מן המסורת לשתיקה של החלשים למול החלשים הוא "נאלמה רחל", המבטא את חוסר יכולתו של איש שלומנו להתבטא אל מול השמאל. אך אין בכך כדי להסביר את מלוא החידלון שב"שתיקת הכבשים" הקיימת בחברה הישראלית.
שתיקתו של אדם – ואפילו הוא נבון ובר-מילה – למול עוול שנעשה, חייבת לעורר מחשבות לגבי הסיבות לה, הקיימות כפי הנראה במחשבתו כהנחות יסוד. שתיקה זו מקורה בתפישה אינטואיטיבית של שינוי מצב המשא והמתן הלגיטימי – זה שנותן כבוד לשני הצדדים – למצב של כפיה – כזה שמציב צד אחד במעמד גבוה יותר ממשנהו.
מטפיסית, כל עימות הוא בין שתי מהויות בעלות זהות – וצורך ותנאי יסודי של כל מהות הוא לשמור על הזהות שלה כל העת ובכל זמן שהיא פועלת. לכן, זהו הסכם יסוד שעומד ביסוד כל עימות שהיא מעורבת בו. ישות אנושית היא חי מדבר: מה שמבטא אותו כזהות אנושית בכלל וכזהות יחידאית בפרט הוא דיבורו.
כפיה ביחסי אנוש מפרה את החוזה המטפיסי הזה ולפיכך פוגעת בעצם זהותה של הישות כמדברת. ולכן, לוגית, פגיעה כזו חייבת לשתק את יכולת דיבורו. כפיה ביחסי אנוש מבטלת את זהותו של הנכפה ואינה מאפשרת עימות אמיתי.
להכריח אדם לפעול שלא במלוא זכויותיו – כלומר, על ידי פגיעה בן – כמוהו כשיתוק או בלימה של תנועתו הטבעית. דבר זה כמוהו ככפייתו לתפקד מבלי לתפקד – ליצורמבלי שיהיה מעורב אישית ויחידאית בתהליך הייצור. מבחינה מעשית שקול הדבר לנסיון לביצוע סתירות במציאות, שהוא בלתי אפשרי.