גזענות מושתלת

 

גזענות מושתלת

השימוש במושג גזענות הרווח לאחרונה במחוזותינו הוא תוצר של איסטרטגיה פוליטית מתוחכמת, אשר שתלה מושג זה במכוון בטרמינולוגיה השגורה של אנשי שלומנו. דבר זה עולה בקנה אחד עם נסיונו של האויב להציג את גישתו של הימין הלאומי, באמצעות ליקוייו הלשוניים, כחסר את הידיעה המדוייקת וההשכלה הנדרשים במאבק הרעיוני.

המשמעות המקורית והאמיתית של מושג הגזענות, כפי שניתן להבין מעצם המלה, נובע מפעולה נגד אדם המבוססת על מוצאו הגזעי. לאור זה תהיה זו טעות לייחס את הגזענות לפעולה שאיננה מבוססת על גזע אלא על רעיון – וזו בדיוק היא מטרת אויבינו שגרמו לנו לאמץ את מושג הגזענות ולהשתמש בו באורח עיוור.

לבין נגד על רקע זה הנאצים, אשר הכריזו מלחמה על העם היהודי בתוקף תיאוריית הגזע שלהם, כבר אינם קיימים. החמורים שבאויבי ישראל של ימינו, הפוגעים ביהודים יחידים בגלל הפשעים (לכאורה) שנעשו על ידי העם הם קולקטיביסטים ודוגמטים אך הם אינם מחזיקים בתיאוריות גזעניות. ואף על פי כן, המלה "גזענות" נשמעת בימינו שוב ושוב בפי אנשי שלומנו; למעשה, מושג הגזענות, שבמשך עשרות שנים – מאז הבעיה הנאצית בנושא - לא היה בשימוש, הפך לאחרונה לאחד המושגים הנפוצים ביותר בלשונם של אנשי שלומנו. אלה זועקים חמס, בכל הקשר שבו נפגעים אזרחים ישראלים או יהודים בשל השתייכותם הדתית או הלאומית, כי מדובר ב"גזענות" אף כי אין הדבר כך.

השימוש הרב יחסית במושג זה והמודעות לו לא נוצרה באופן מקרי אלא תוכננה בקפידה על ידי האויב. על דרך האבסורד נשענה המזימה המחושבת שהשתילה את הגזענות בלשונו של הימין, בין היתר, על מי שאינם שולטים כהלכה בעברית ואשר מתבטאים בה, לרוב, באופו עילג: הערבים הישראלים.

אז איך בכל זאת עבד הדבר – וגם הצליח?

ניקח, לדוגמה, את הח"כ אחמד טיבי. בשנה-שנתיים האחרונות הקפיד טיבי, שהתקשורת הישראלית מרבה לראיינו, להאשים את כל מה שזז בפוליטיקה הישראלית בגזענות. ביחד עימו, כאילו לפי הסכם מוקדם, פצחו כל ערביי ישראל בשירת מקהלה המונית שזעקה במשך חודשים בקול רם את המלה "גזענות!" כאילו זו מופנה נגדם על ידי ישראל. בתמיכת שותפיהם מן השמאל ומן העולם, הם דאגו לתקוע "גזענות" בכל חור ובכל מצב, בין אם היה צורך בכך ובין אם לאו. בהתאמה לכך הואשמו בגזענות על ידי הערבים וכל בני בריתם כל מי שלדעתם פעל נגדם. ברוח זו, קיבלה כל פעולה אנושית שהיא שנעשית על ידי יהודים ישראלים – כולל בניית בתים, הקמת מפעלים, יציאה לטיולים, ייצור מזון ופעילות בטחונית שנועדה למטרת הגנה עצמית – הגדרת גזענות. כך מצא את עצמו העם היהודי – שהוא, ללא ספק, הקרבן הגדול ביותר של גזענות בהסטוריה – מוקע על היותו גזעני בארצו שלו.

וכך קרה שאנשי ההטעייה המיומנים של השמאל, שותפיהם של הערבים בהוקעה זו, נזהרו לרוב מליפול בפח טעות מילוית זו – ודווקא אנשי המחנה הלאומי נכשלו באימוץ מושג זה והכניסוהו לשימוש. תמצית טעותם בנושא זה היתה ששכחו כי הלשון העברית שייכת להם...

נתונים נוספים