תעלומה ענינית

תעלומה ענינית

בכל כתבה שניה בעתון, בכל ידיעה בתקשורת, בכל מידע כללי הנמסר לציבור על ידי מנהליו, שליטיו והעומדים בראשו, יש התקפות על האינטרס האישי, הפרטי, הכלכלי וכיו"ב.

אך הרי במציאות אין פעולת חיים ללא אינטרס. איש אינו עושה דבר ללא אינטרס, ללא רצון להרוויח משהו. אין פעולה שלא מכילה בתוכה, במפורש או שלא במפורש, שאיפה של זה שפועל להשיג משהו באמצעות פעולתו.

ואף על פי כן נמשכת ההתקפה התרבותית נגד בעלי הענין – בעלי האינטרסים – בטענה שהם מביאים רק רעה על סביבתם. אלא שלרוב אין הציבור מבין שמבין בעלי הענין, נבחרי הציבור ופקידיו – שלעתים קרובות יוצאים נגד בעלי הענין הפרטי, הם הם בעלי האינטרס המסוכנים לו ביותר, מכיוון שדווקא מהות האינטרס שלהם מעורפלת ביותר בשל הצהרתם המתמדת על כך שאין להם שום אינטרס אישי.

התכחשות זו של בעלי ענין אלה לעובדה זו מבלבלת את כל המאזין להם לגבי הנושא המסתורי הזה, הנראה כמכיל סתירה פנימית, של מה שנראה כפעולה המנוגדת להחזקה בענין כלשהו מצד מי שברור שיש לו אינטרס נגד האינטרס...

בין כל שאיפות האדם מהווים דווקא עניניהם של בכירים אלה את אלה שקשה להגדירם - ענינים כמו האינטרס לתאוות שלטון, לכבוד, לשיעבוד יכולים להיות מושגים ללא שום הישג כלכלי ואז, לכאורה, אין הם בעייתיים. אך יש שיטה פשוטה שבאמצעותה ניתן לשבור את התעלומה: די לחשוב על "מסתפק במועט" כמו גאנדי, אשר יצר לעצמו תדמית של פוליטיקאי דל אמצעים – ולחשוב על מידת העוצמה הפוליטית שרכש...

 

נתונים נוספים