יסוד ההסכמה של המציאות החברתית

 

יסוד ההסכמה של המציאות החברתית

כדי לעמוד על צדקתה של מסגרת חברתית יש לבדוק את מידת ההסכמה של בני האדם הלוקחים בה חלק עם השלטון המרכזי שבה - ואת המידה שבה יכולים הם לבקר אותו או לשנותו.

יש דמיון רב בין המתרחש בין בני אדם מבחינה חברתית בתקופות ומקומות שונים בעולם, גם כאשר מפרידה ביניהם תפיסה תרבותית שלמה; אותו תהליך בדיוק מתרחש ביחסים שבין מדינות לאזרחיהן ובקבוצות המאורגנות שבתוכן, שיתכן שהן קבוצות יצרניות כאלה או אחרות או, אולי, קבוצות בוזזים. ואף אלה האחרונות חייבות להיות מאורגנות בצורה זו או אחרת כדי לשמור על ערכיהן.

התהליך שבו השתחררו המדינות של המאה ה19 מציפרני האימפריות הכוחניות המיסטיות של הכנסייה והפכו למדינות בודדות ולאחר מכן התארגנו בדומה לכך במקומות כמו ארה"ב אירגונים בעלי זכויות שוות אשר שומרים על זכויות המיעוטים, הוא בדיוק סוג ההתפתחות שעל אדם השואף לחופש לדגול בו.

יש לשים לב כי בכל תנועה אנושית תתכנה תנועות אמיתיות וגם מזוייפות. התכונות האמיתיות מהוות צורה של חוזי סחר אשר נותנים רווחים לכל אחד מן היחידים המעורבים, ואילו התנועה השלילית מתבטאת בעיסקה אשר נראית כמו הראשונה ואשר מתיימרת לתת רווחים לשותפיה, נותנת להם, למעשה, הפסדים ולא רווחים. כך, מול הקמתה של ארה"ב, שהיתה הסכם אמיתי של שיתוף פעולה בין מדינות אחיות אשר התאחדו ובאו לשבת ביחד מתחת לשלטון מרכזי המיועד לרווחת הכל ולצרכיו של אירגון משחרר, בריה"מ היא תהליך שמנסה להציג את עצמו כאירגון מדינות חופשי כזה (כפי שניתן להבין משמו) אך מאז ומתמיד יוצא שכרן של ה"מועצות" שכרתו בו ברית בהפסדן כי בני האדם השותפים בו נפגעים קשה מן השלטון המרכזי.

בהקשר הרוסי, אנו רואים איך בשנים האחרונות המדינות אשר כמהו במשך כל עשרות השנים האחרונות להשתחרר מאחיזת הרודן, מנסות לנצל את ההזדמנות שנראית להן בלתי

חוזרת בכדי לצאת מצבת האחיזה הפוליטית הסובייטית לעצמאות. סופו של התהליך עדיין לא הגיע ולא נותר לנו אלא לעקוב אחרי ההתפתחויות והתנועות המתרחשות בו.

יחס זה בין מסגרת ארגונית לכלולים בה מתרחש ברמות חברתיות שונות כמו, למשל, במקרה של עיריה. זו יכולה לפעול כמו ממשלה ולהיות אירגון הפועל למען רווחת התושבים ולייצג אותם, או ארגון המייצג רק את עצמו ופועל ככנופייה בוזזת, המפקיעה משאבים רבים מן האזרח-תושב.

ככל שיש יותר אפשרות ביקורת על חברי האירגון הנדון על מנהלי הארגון כך הוא יהיה יותר מובטח כאירגון שמייצג את זכויות חבריו ולא כאירגון הבוזז אותם. בסיכומו של דבר מצטמצם הכל לשאלת ההסכמה, כי ביסודו של דבר ההבדל העקרוני שבין ממשלת סין לממשלת ארה"ב הוא בכך שבזו הראשונה אין האזרחים תומכים (ואין הם יכולים לבקרה או לשנותה). מבחינה זו אין הבדל עקרוני בין קבוצה קטנה של חלוצים לבין ארגון ענק של מדינות החוברות זו לזו כדי להתקיים. מידת החופש שבתוכו תקבע את עמידותו ויכולת ההישרדות שלו לאורך זמן.

 

נתונים נוספים