מגילת זכויות מוטעות
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1401
מגילות זכויות מוטעות
להלן שתי תעודות הנחשבות לנכסי צאן הברזל של האנושות בתחום זכויות האדם: הצהרת זכויות האדם של המהפכה הצרפתית ומגילת זכויות האדם של האו"ם. תעודות אלה מכילות קביעות בלתי מוצדקות לגבי זכויות. זכויות אלה לא רק שאינן מבוססות על עובדות מציאות, אלא שיישומן יכול להתבצע רק באמצעות פגיעה בזכויות האדם הטבעיות.
למעשה, יוצר הדבר סתירה פנימית במגילות אלה מכיוון שזהו היחס בין ההצהרה על זכותו של האדם לחירות ולקנין לבין פגיעה בחירותו על ידי כפייתו למסור חלק מקנינו לבני אדם אחרים, מה שמהווה פגיעה בזכויות האדם לחירות ולקנין גם יחד.
הצהרת זכויות האדם של המהפכה הצרפתית
סעיף ראשון – בני אדם נולדו והינם חופשיים ושווים בזכויותיהם. ניתן להצדיק הבחנות בחברה רק בשל התועלת הכללית".
עקרונות אלה שנוסחו בהצהרה הם בעלי ערך חוקתי בחוק הצרפתי בן ימינו, ואפשר להשתמש בהם על מנת להתנגד לחקיקה או לפעולות
בזמן שההצהרה נוסחה ונתקבלה על ידי המרקיז דה לאפאייט ואומצה על ידי האספה הלאומית, היא הייתה אמורה להיות חלק ממעבר ממלוכה אבסלוטית למלוכה חוקתית. רבים מהעקרונות בהצהרה מטרתם להתנגד למוסדות ולנוהגים של המשטר הישן בצרפת שלפני המהפכה. למעשה, צרפת נעשתה לרפובליקה תוך זמן קצר, אך מסמך זה נותר כאבן יסוד.
העקרונות שנוסחו בהצהרה מגיעים מהעקרונות הפילוסופיים והפוליטיים של תקופת ההשכלה, כגון אינדיבידואליזם, האמנה החברתית כפי שראה אותה ז'אן-ז'אק רוסו, והפרדת הרשויות על פי מונטסקייה. ייתכן כי היא גם התבססה על הצהרת העצמאות האמריקאית והצהרת הזכויות של ורג'יניה שפותחה בידי ג'ורג' מייסון, שבעצמה התבססה על מגילת הזכויות האנגלית מ-1689.
סעיף 3 – "מקורו של כל שלטון באומה, ואין אף אדם שיכול לטעון לסמכות כלשהי שאינה מגיעה ממנה באופן ברור".
עקרון זה נוגד את המצב הקדם-מהפכני, שבו הדוקטרינה הפוליטית של המלוכה טענה כי המקור לחוק הוא בזכות האלוהית של המלך.
מסעיף 6 – "כל האזרחים, השווים בעיני החוק, זכאים באופן שווה למשרות שלטוניות, כהונות ציבוריות ותפקידים ציבוריים, על פי יכולתיהם וללא כל הבחנה לבד מכישרונם ותכונותיהם".
שוב, עקרון זה מנוגד באופן ברור לחלוקה הקדם-מהפכנית של החברה לשלוש שדרות (הכנסייה, האצולה ושאר האוכלוסייה, הידועה כשדרה השלישית), כאשר לשתי השדרות הראשונות היו זכויות מיוחדות. בייחוד, הוא מנוגד לרעיון של אנשים ש"נולדים" לתוך האצולה או למעמד אחר, ונהנים מזכויות מיוחדות בשל כך.
לכל האזרחים מובטחות הזכויות של "חירות, רכוש, ביטחון, והתנגדות לדיכוי". ההכרזה טוענת כי הצורך בחוק נובע מהעובדה ש "...הזכויות הטבעיות של כל אדם קיימות כל עוד הן אינן מפריעות לאדם אחר להנות מאותן הזכויות". כך, ההכרזה רואה את החוק כ"ביטוי של הרצון הכללי", המיועד לסייע לשוויון הזכויות הזה ולאסור על כל "מעשה שמזיק לחברה".
ההצהרה גם העמידה כמה אמצעים הדומים לאלה של החוקה האמריקאית ומגילת הזכויות האמריקאית, שנוסחו באותה השנה. כמו החוקה האמריקאית, היא דנה בצורך לספק ביטחון כללי, ומנסחת כמה עקרונות כלליים של מיסוי, במיוחד השוויון במיסוי (הבדל חשוב מהתקופה הקדם-מהפכנית, אז הכנסייה והאצולה היו פטורות מרוב המיסים). היא גם מדגישה את הזכות הציבורית לשקיפות, המכריחה את הממשל לגלות כיצד השתמשו בכספי הציבור. כמו מגילת הזכויות האמריקאית, היא אינה מאפשרת יישום רטרואקטיבי של חוק פלילי ומציבה עקרונות נוספים כמו הנחת חפותו של אדם עד שהוכח אחרת, חופש הדיבור והעיתונות, וכן חופש דתי קצת פחות כולל – "כל עוד... הביטוי של הדעות הדתיות שלהם אינו פוגע בסדר הציבורי כפי שנקבע בחוק". היא מאשרת את הזכות לקנין, תוך שמירה על זכויות הציבור:
סעיף 17 – "הקנין הוא זכות קדושה ובלתי ניתנת לערעור, ולא ניתן לנשל איש מקניינו, אלא אם כן מדובר בצורך ציבורי שצויין באופן חוקי, וישנו פיצוי על הרכוש".
מגילת זכויות האדם של האומות המאוחדות (שנת 1948).
ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם (The Universal Declaration of Human Rights) היא מסמך היסוד של הקהילה הבינלאומית על זכויות האדם והאזרח. ההכרזה אומצה על ידי העצרת הכללית של האו"ם ביום 10 בדצמבר 1948, ומתארת את זכויות האדם היסודיות שצריכות לחול בכל מדינות האו"ם. זו ההגדרה הבינלאומית הראשונה של זכויות האדם, ומאז מצוין ה-10 בדצמבר כיום זכויות האדם ברחבי העולם. עקרונות ההכרזה הן בסיס חשוב במשפט הבינלאומי, ותשתית לחוקות של מדינות רבות. סעיפי ההכרזה אומצו על ידי ארגונים רבים לזכויות האדם ברחבי העולם, כבסיס לפעילותם, כמו אמנסטי אינטרנשיונל והאגודה לזכויות האזרח בישראל.
גוף ההכרזה: הכולל שלושים סעיפים, שמפרטים מגוון רחב של זכויות וחירויות יסודיות של הפרט
זכויות כלכליות וחברתיות (הזכות לקניין פרטי, הזכות לרמת חיים הוגנת, הזכות לעבודה וכו'
- הזכות לחינוך
- הזכות לבקש ולקבל מקלט פוליטי.
- הזכות לאזרחות.
- הזכות להינשא, ולהקים משפחה.
- הזכות לרכוש פרטי.
- הזכות לחרות המחשבה המצפון והדת.
- הזכות לחופש הביטוי.
- הזכות לחופש ההתאגדות.
- הזכות לבחור ולהיבחר.
- הזכות לביטחון סוציאלי.
- הזכות לעבוד, ולבחור את סוג העבודה.
- הזכות למנוחה ופנאי.
נספח א': אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד
אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד מנוסחת בלשון משפטית, ורבים מסעיפיה כוללים פרוט פורמלי של הזכויות הבסיסיות, ושל התוקף המחייב את המדינות החתומות על ההצהרה לשמור על זכויות אלו. להלן מבחר מצומצם בניסוח חופשי של הזכויות העקריות, (חשוב לציין שהניסוח המקורי של כל זכויות הילד כולל התייחסות לכך שהמדינה שחתמה על האמנה מתחייבת להגן על ולקיים את כל אחת מהזכויות הללו):
לכל ילד זכות טבעית לחיים.
לכל ילד זכות להקרא בשם.
ילד לא יופרד מהוריו בניגוד לרצונם.
הזכות להביע את דעותיו בחופשיות בכל העניינים הנוגעים לו.
הזכות לחפש, לקבל ולמסור מידע ורעיונות מכל סוג שהוא.
הזכות לחופש מחשבה מצפון ודת.
הזכות לחופש ההתאגדות ולחופש ההתקהלות השקטה.
שום ילד לא יהא נתון להתערבות שרירותית או בלתי חוקית בפרטיותו, משפחתו, ביתו ותכתובתו, ואף לא פגיעה שלא כחוק בכבודו ובשמו הטוב.
לכל ילד תהייה גישה למקורות מידע כגון אמצעי התקשורת ההמוניים.
להורים או לאפוטרופסים החוקיים של הילד אחריות ראשונה במעלה לגידולו.
הזכות להגנה מפני כל סוגי האלימות - הגופניים והנפשיים.
ילד ללא משפחה זכאי להגנה וסיוע מיוחדים מצד המדינה.
ילד שהינו נכה זכאי להינות מחיים מלאים.
זכותו של כל ילד לקבל שרותי בריאות.
זכותו של כל ילד להנות מרמת חיים המתאימה לו.
הזכות לקבל חינוך בבית ספר.
הזכות לפנאי, ולניצול הפנאי למשחק וכל פעילות אחרת.
הזכות להגנה מפני ניצול כלכלי: יקבע גיל מינימלי להתקבלות לעבודה, ויאסר להעסיק ילד בסוגי עבודה העלולים להזיק לו.
הזכות להגנה מפני חשיפה לסמים.
הזכות להגנה מפני ניצול מיני.
הזכות להגנה מפני חטיפה, מכירה וסחר בילדים.
הזכות להגנה מפני עינויים ועונשים אכזריים ובכללם מאסר עולם.
ילדים מתחת לגיל 15 לא ישתתפו באופן פעיל במלחמה.
המערכת המשפטית תתייחס ברגישות יתרה לילדים, והמדינות יקימו מערכות משפט נפרדות לילדים, יקבע גיל מינימום שמתחתיו ילדים לא יועמדו כלל לדין.
נספח ב': זכויות בעלי חיים
ברור, שפגיעות כאלה נערכות לא רק בבני-אדם אלא גם בחיות רבות מאוד; למעשה, אין צורך לשנות אפילו מילה אחת בטקסט (לפחות כמו שהוא בשפות האירופיות), כדי לקרוא סעיפים אלה כאוניברסליים באמת - דהיינו, כחלים על חיות ממינים שונים, ובני-אדם בכלל זה. ושימו לב גם לסעיף 2:
"הכל זכאים לכל הזכויות והחירויות שמכוננת הצהרה זו, ללא הבחנה מכל סוג שהוא, כגון גזע, צבע, מין, שפה, דת, דעה פוליטית או אחרת, מוצא לאומי או חברתי..."
מדוע לא להוסיף גם "מין ביולוגי" לרשימה?
אם יש אבסורד בהחלת הצהרת זכויות האדם על מינים אחרים, הוא אינו מהותי. הוא נובע מתנאים היסטוריים, שבהם יש תקווה ריאלית לאכוף הגנה אוניברסלית על בני-אדם, בעוד שהתקווה לאכוף הגנה דומה על מינים אחרים אינה מציאותית. אולם להצהרה של האו"ם יש כוח רב מכדי לוותר עליו. ארגון WSPA (הארגון העולמי להגנה על חיות) מנסה לאחרונה להביא ל"הצהרה עולמית על רווחת בעלי-חיים" מטעם האו"ם. ...מאבק בתופעות כגון אכילת כלבים, "מלחמות" פרים וכדומה, ובמאמצים מקומיים להציל חיות בנסיבות מיוחדות. WSPA מימן חלק נכבד מן המאבק בפיטום אווזים בישראל, אך רוב פעילות הארגון אינה קשורה בפגיעה ההמונית ביותר בחיות - בחקלאות.