בין עריצים
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 922
בין עריצים
על השימוש שעושה הסוציאליזם העולמי
במוסדותיה של מדינת ישראל כדי להפיץ ארס רעיוני
עם "התחממות" העימות העולמי בין כוחות הטוב והרע, גדל בהתמדה, בעולם של היום, גם כוחה של העריצות הריכוזית מבית מדרשו של הסטליניזם. גדילת כוח זה היא חלק מהתעצמות המתרחשת במקביל במספר מוקדי כוח על פני אדמה – ואחד מהם הוא ישראל.
ישראל היא, היום, ממרכזיו הראשיים של הרוע העולמי, וכנראה שגם מספקי הטכנולוגיה הראשיים שלו, בהיות הדיקטטורה הישראלית מרכז של טכנולוגיה גבוהה של שליטה בהמונים, המסתתרת מאחורי מסווה של חופש.
ישראל מהווה בימינו מאורה מתקדמת – אולי המתקדמת ביותר בעולם המערבי – שבה חיה וגדלה מפלצת הסוציאליזם, אשר התפתחה בה מאז תחילת המאה העשרים; ככל שעובר הזמן נעשה הקשר בין העריצות הסוציאליסטית המפא"יניקית שהתפתחה בישראל מאז התחילה את ימיה כמדינה, לבין זו של בריה"מ ברור יותר ויותר, והוא נהיה כזה במיוחד עם כל סימן של שיתוף פעולה בין העריצים שרון ופוטין. שאלות רבות ליוו את ביקור-הבזק שערך ראש ממשלת בריה"מ, פוטין, בישראל, לפני מספר חדשים – ובמיוחד עלתה ביניהן השאלה: "מה יש לו לחפש כאן?
יותר ויותר נראה כי התשובה לשאלה זו נעוצה בכך שפוטין, שכנראה מכיר בחוסר-נסיונו הפוליטי היחסי, בא להתייעץ עם שרון, הבכיר ממנו בתחבולות המלחמה הפנימית, וללמוד ממנו לגבי דרכי הטיפול הראויים במתנגדי שררה מבית. לכך ניתן להוסיף גם רעיון נוסף: שפוטין בא לשאול את שרון בכמה תעלה שתיקתו של ראש ממשלת המדינה היהודית לגבי רדיפה אנטישמית, באם יתעלל פוטין בכמה יהודים שמאיימים על שליטתו המוחלטת ברוסיה, ובמיוחד כאלה המצהירים על כוונתם לצבור כוח פוליטי ולרוץ לנשיאות רוסיה.
ובהקשר זה יש לזכור כי התנגדותו ההסטורית של הסוציאליזם המעשי, מהיטלר ועד לסטאלין, לקפיטליזם היתה תמיד גם בעלת נופך אנטישמי.
על רקע הקשר זה, סביר שחיבוק העריצים הניב, בין היתר, שליטה חזקה יותר בתקשורת הרוסית מצד ההנהגה של העריצות הפוטינית, עפ"י הדוגמה הישראלית – ואין ספק שאם אכן נשאלה השאלה השניה, קיבל פוטין משרון "אור ירוק" מוחלט לעשות כאוות נפשו בכל "אוליגרך" יהודי המפריע לתכניותיו.
מכאן, ישירות, ניתן ללמוד על שיא רדיפתה של ממשלת פוטין את היהודים העשירים ברוסיה בעשור האחרון, כלומר על המשפט בעניני מס שהגישה בריה"מ נגד מיכאל חודורקובסקי ותוצאותיו: מאסר ארוך לחודורקובסקי, ש"במקרה" כאילו ניסה לחדור לפוליטיקה הרוסית זמן לא רב לפני שנתבע על עבירות-מס ונאסר על ידי השלטון הרוסי.
מאסרו ומשפטו של חודורקובסקי אינם אלא מצג-הפחדה פוטיני, שנועדו לכל מי שמנסה להפריע לכנופיית העריצות הרוסית. כנופיה זו מאיימת היום, דרך שליטתה הבלתי-מעורערת במה שנותר מבריה"מ, על שלומו של העולם כולו. לכך מסייעת היום מדינת ישראל באופן פעיל, החל במסירת ידע וכלה בהפעלת מוסדותיה לטובת העריצות.
האם יתכן שהמפגש בין פוטין לרב-האומן הישראלי בדיכוי כל נסיון מבית לקרוא תגר על פגיעה בזכויות האזרח הוא מקרי? אינני סבור; אני חושב שמפגש זה הוא שיעור פרטי, אף שאינני יודע מה קיבל שרון בתמורה למידע שמסר לפוטין. סביר שמה שקיבל פוטין הוא מידע רב ערך על הפעלת עקרונות דיקטטוריים סוציאליסטיים במדינה מודרנית.
ולא מן הנמנע ששרון אף הדגים לפוטין, הלכה למעשה, את דרכו המיוחדת להפעיל טירור חדש – "פרלמנטרי" – כזה שברוח מפא"י הופך את כל מתנגדיו לחסרי-כל או חסרי-פרנסה, כך שהם הופכים ללא-רלוונטיים מבחינת השפעה פוליטית. כפי שדיקטטורים חושבים, כל הענין יכול להיות פטריוטי לגמרי. ברוח הגישה הסטליניסטית, אין זה מן הנמנע ששניהם סבורים כי מתנגדי משטר, כמו שבבים, הם בהחלט זניחים בנוף העולמי של בניית המעמד הלאומי לדורות הבאים. באותה רוח, סביר שקיומה של אומה חזקה חשוב להם יותר מהיותה של אומה זו צודקת...
אין צורך, למעשה, גם לבדוק את הכשירות האובייקטיבית של הגרסה האחרונה, המעודכנת, של המשפטים הסובייטיים משנות החמישים, כלומר את המשפט שאורגן לאחרונה נגד חודורקוסקי, שלגביו העלו השגות שליליות על ידי קשת של גורמים, החל מהנשיא בוש וכלה בארגון "אמנסטי". אך כדאי, אולי, עם זאת, להזכיר את העובדה שחבר מושבעים שהשתתף בו (ושעמד, כפי הנראה, לזכות את חודורקובסקי), הוחלף לפני מתן פסק-הדין על ידי חבר-מושבעים אחר (שעבר סינון באמצעות הארגון העכשווי של הק.ג.ב.), שסיפק את ההרשעה, שהכניסה את הנאשם לכלא, לאחר מעצר מקדים של מספר חדשים...
ונוסיף, לצורך איור נוסף לאי כשירותו של ההליך המשפטי הנדון, גם את העובדה ההופכת אותו למגוחך במיוחד, והיא שלצורך קריאת 2000 עמודי הערעור שהגישו פרקליטיו של חודורקובסקי נדרשו השופטים ליום אחד בלבד.
ממודעה שפרסם, לאחרונה, מיכאל חודורקובסקי העצור, הוא מתריע על רדיפה פוליטית שמתנהלת כנגדו במסווה של משפט בעניני מסים. במודעה הוא מציין, בין היתר, "הושלכתי למקום שבו נמצאים אסירים פוליטיים, המרוחק 6000 ק"מ ממוסקבה". משמעות הדבר היא, למעשה, גלות. הסטליניזם עדיין חי.