סיכום שיחה עם בכיר ממשל

 

סיכום שיחה עם בכיר ממשל

 

השבוע נפגשתי עם אחד מבחירי מערכת הבטחון של ישראל; חשבתי שזה יהיה מעניין להעביר לקורא סיכום מתומצת של נושאים ורעיונות שעלו בשיחתנו:

קודם כל, אמר לי הבכיר שהוא משוכנע שתכנית ההתנתקות היא הדבר הטוב ביותר שיכול לקרות לישראל בתקופה הזו. לדבריו, יש נימוקים רבים לטובת התכנית והם מנצחים את כל טיעוני המתנגדים לה. אם כך, אמרתי, חבל שאתה שומר נימוקים אלה לעצמך. היה נחמד אם גם הציבור היה שומע עליהם. הרי חוץ מכמה סיסמאות כלליות שנזרקו לחלל אוירה העכור של התקשורת, לא דאגו ראשי השלטון בישראל, ובמיוחד שרון, הוגה התכנית, לעדכן את הציבור לגבי הסיבות לתכניתו. זה היה טוב – אמרתי – אם היו ראשי השלטון בישראל דואגים להפיץ מאמר המסביר את הסיבות לתכנית זו ומאפשרים בכך, למתנגדים ולתומכים כאחד, להתעמת עימה כראוי מבחינה רעיונית. הרי יש טעם חמור מאד לפגם בעובדה שלא נעשה מצד הממשל שום נסיון ראוי להסביר את עצמו בנושא; מאמר קצר מתחת לכותרת "ההתנתקות – מדוע ו/או למה?" היה עושה, לדעתי רבות לטובת כל הצדדים...

אח"כ שוחחנו על עצם ביצועה של התכנית. בענין זה מצאתי לנכון להבהיר לבכיר כי אם הוא וחבריו חושבים שהבעיות של ההתנתקות תתרחשנה אך ורק ביום ביצועה, הם אינם מבינים את מצבו של העם כלל: ביום ההתנתקות, אמרתי, הבעיות רק תתחלנה. אתם חייבים לקחת בחשבון את העובדה שהעם הזה איננו מן השוכחים - ועל דברים הרבה יותר "קטנים" מכך, אשר אירעו לפני חמישים ומאה שנה בהסטוריה הפוליטית של תקומת ישראל עדיין סוערות הרוחות ופעורים הפצעים.

במובן זה, לפחות, יש ספק באם דבר כמו ההתנתקות, אשר מתיימר לפתור בעיות, יצליח לעשות זאת, אך אין שום ספק בכך שהוא יצור בעיות עצומות – ומספרן יהיה ביחס ישר למספרם של בני האדם שייפגעו מן התכנית.

אפילו אם נשמור עצמנו בתחום הריאל-פוליטי, כשאנו נוטשים את כל הערכים שבהם פוגעת התכנית (כמובן מבחינת אלה שערכים אלה חשובים להם), שאלתי, האם אין בה כדי למחוק את סיכוייהם של מבצעיה ותומכיה לסיבוב פוליטי עתידי נוסף במסגרת פוליטית לא-שמאלנית?

אבל מתנגדי התכנית מובילים את העם – ואת המפלגה (הליכוד, כמובן) – אלי שבר, אמר הבכיר והוסיף: ובמקרה כזה תיפול כל המדינה כפרי בשל לידי השמאל.

ומה יכול לקרות אז? אמרתי לו – הרי מה שאתם מיישמים כעת הוא מדיניות שמאלנית וספק הדבר באם אף השמאל בעצמו יכול היה לבצע את הדברים ביעילות גדולה יותר מכם! מה יכול להיות גרוע מכך, מנקודת מבט לא שמאלנית? האם אין אתם נמצאים, במובן זה, במעמדו של רמאי, אשר גרם לעם להאמין בהבטחה מסויימת (כמו, למשל, שלמות הארץ) ולא רק שאיננו מקיים את הבטחתו אלא מכריח אותו לשלם בעבור ערך שמבחינתו של הבוחר הוא ההיפך מהערך שבו הוא חפץ?

אבל הרוב רוצה את מה שאנחנו עושים, התגונן הבכיר.

איך אתה יכול לומר שאתה יודע דבר כזה, השבתי, אם הרוב (הרשמי!) בחר במפלגה (שלך!) שחרתה על דגלה את ההיפך מכך – וגם דחה, באותן בחירות, מפלגה שהציעה לו את מה שאתה וחבריך עושים?

אבל, הוספתי, לדעתי, אין ההתנתקות הדבר הגרוע ביותר שהצעתם לעם, אלא מה שעשיתם לו – או יותר נכון, לא עשיתם, במשך הזמן שחלף מאז הבחירות ועד היום: וזהו חוסר הבטחון שהנחלתם לו! ואין חוסר בטחון גרוע יותר מאשר זה הנובע מכך שאין חיילי צה"ל יכולים למלא את ייעודם הנכון כאשר הם מוכשלים על ידי פיקוד הססני, נפחד וחסר יושרה, אשר חושש מאנשי המערכת הפוליטית שמעליו הרבה יותר משהוא חושש מן האויב!

מה שגרוע הרבה יותר מתכנית ההתנתקות שתתרחש בעתיד, הוא דרך ההתנהלות שלכם נגד האויב בארבע השנים האחרונות. בשנים אלה הראיתם בכל דרך אפשרית ששלומו וטובתו של האויב חשובים לכם יותר מחייהם של אזרחי ישראל. כפי שאתה בוודאי זוכר מהויכוח שנסב בישוב בשנות השלושים לגבי נושא ה"הבלגה" נגד הפורעים, הרי אתם, אנשי הממשלה ה"לא שמאלנית", מתנהגים היום בדיוק כנציגי אסכולת ההבלגה ומאפשרים לאנשי האויב את החופש לפגוע באזרחי ישראל מתוך ידיעה ברורה שלא יאונה להם כמעט כל רע.

ואם זה כך – שאלתי – אז מה ההבדל ביניכם לבין האויב? האם, בעצם, לא הפכתם למשת"פים שלו?

ועל כך לא השיב לי הבכיר דבר. אני מקווה שכאשר יסיים לחשוב על הסוגיה, עוד יישאר מה להציל.

נתונים נוספים