שביה רעיונית

 

שביה רעיונית

 

אדם יכול למצוא את עצמו כלוא או שבוי מבחינה רעיונית; אחת הדוגמאות החזקות ביותר לכליאה רעיונית, היא ענין הנקמה, שהיא הכליאה הפוליטית הקלאסית. אסיר רעיוני כזה יכול לבלות את כל ימי חייו כשהוא תולה את כל הטעם לחייו ולחיי צאצאיו במישהו אחר - בדמות אויב או פושע שעליו לנקום בו ו/או להעניש אותו.

הענשה כללית של פושעים הוא וריאציה על נקמה; זהו לבוש אחר לרעיון של אחריות אדם על אחרים כשומרם או כשופטם. סביר שגם מלך ומדינאי שבויים ברעיון האחריות הזה. המקרה של העם היהודי היום דומה לכך; אם מתבוננים באנרגיה העצומה המושקעת בענין השואה, סיפורה וההוכחה לאחרים עד כמה הייתה השואה איומה. כמו אדם החי בעבר, המשוטט ומספר לכל על מה שקרה לו פעם ואיננו מסוגל, בשל כך, לנוע קדימה.

זהו גורלם הטראגי של כל מי שתולה את קיומו לא רק במשהו חיצוני אלא במישהו חיצוני; כך הוא גם במקרה הקיצוני של האיסלם, הלוחם דרך קבע בכופרים בנביאו או של הפרולטאר הקומוניסט, התולה את טעם חייו בהתנגדות לקפיטליסט, מנצלו על פי התיאוריה שלו.

סוג זה של גישות מייצר חובות וקשרים גורדיים שניתנים להתרה רק על ידי חיתוך הקשר באבחת חרב חיצונית, אשר תתיר את כבליו של האסיר הפסיכולוגי ותאפשר לו להגדיר מטרות במונחים של בניה ולא רק במסגרות של נקמה.

נתונים נוספים