אחוות אויבי האנושות
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 918
אחוות אויבי האנושות
על החזית הסורית-רוסית-סינית
המתרחש לאחרונה בסוריה לובש צורה החורגת בהרבה מסכסוך פנימי נוסח לוב או מצרים, ובאופן לא מקרי מזכיר את התמיכה הבלתי מסוייגת שהעניק הגוש הקומוניסטי במאה שעברה לאויביו של העולם החופשי אשר הזדהו כאויבי ישראל. לפיכך יש מקום לראות גם היום את המצב הפוליטי בסוריה כחלק ממפת העולם הפוליטית הכללית.
יש לשים לב קודם כל לכך שפעולות ממשלת סוריה נגד אזרחיה משדרות – דווקא בשל אלימותן האכזרית הבלתי מוגבלת - בטחון עצמי ותחושת חסינות מפני העולם החופשי. דוגמה לכך נמסרה לחאחרונה על ידי ארגון זכויות האדם הבינלאומי "אמנסטי" אשר דיווח על תופעה ייחודית: אזרחי סוריה המפגינים נגד ממשלתה מחוץ לשגרירויותיה ברחבי העולם מאויימים באופן אישי ופגיעות נגרמות על ידי הממשל הסורי לקרובי המשפחה שלהם שחיים בסוריה.
מידע זה, אשר מופץ על רקע העובדה שמספר מדינות מן העולם החופשי הגישו למועצת הבטחון של האו"ם הצעת גינוי "מרוככת" נגד המשטר הסורי, וזאת בשל החשש מתגובת רוסיה, המתנגדת במוצהר לפעולה בינלאומית נגד סוריה, מראה עד כמה מוגנת העריצות הסורית מפני אויביה מבית ומחוץ.
לפיכך יכולים אנו להניח כי יש סבירות גבוהה לכך שסוג זה של "חסינות", המבוסס על סולידריות בין משטרי דיכוי, אינו אלא ביטוי של תקוות אויבי האנושות לראות בסוריה ראש גשר מזרח תיכוני לעתיד אפל.
בעקבות הוטו שהטילו סין ורוסיה באו"ם על החלטת הגינוי למשטר הסורי על ידי מועצת הבטחון, אשר הצליח להכשיל אותה, אמרה שרת החוץ של ארה"ב, הילרי קלינטון, כי "מועצת הבטחון התכחשה לאחריותה והעם בסוריה לא ישכח זאת" .
אך על אף שמבחינה מוסרית מהווה הצהרתה של קלינטון תמיכה בצד הנכון של המלחמה המתנהלת בסוריה, יש משום פגם מוסרי בדבריה, שכן היא מציגה את הנפגעים מהוטו הרוסי-סיני כאילו היו אזרחי סוריה בלבד. צורת הצגה זו של הבעיה הסורית-רוסית-סינית מצמצמת את מלוא משמעות הרוע שבהתנגדות לפעולה נגד סוריה, אשר איחדה את כוחותיהם של שלוש אויבות מובהקות של זכויות האדם בעולם.
ויתרה מזו: העובדה ששרת החוץ של ארה"ב מציגה את הבעיה כאילו היא סורית מקומית ולא כלל-אנושית, מהווה נסיגה מעמדתה המסורתית של ארה"ב כמנהיגת העולם החופשי. למעשה, אם היתה שרת החוץ האמריקנית פועלת ברוח הגישה שהנחתה את ארה"ב מאז תחילת המאה שעברה, היא לא היתה חוששת מלרמוז כי מה שמתפתח בימים אלה בקשר לסוריה מהווה איום פעיל על העולם החופשי כולו. לאור זה יש בעצם העובדה שארה"ב איננה מוצאת לנכון לאיים ישירות על סוריה או, לפחות, למחות על חוסר המעש כלפיה משום הודאה בחולשתה המעשית והמוסרית, שיש בה כדי להפחיד את כל אזרחי העולם החופשי מאיומם המתגבר של אויבי האנושות.