דמוקרטיה מעשית

דמוקרטיה מעשית

שלא כמו עריצותו הגסה של היחיד, השתלטה על תודעת העולם בימינו שיטת עריצות מתוחכמת של כנופיות, הקרויה "דמוקרטיה", שבאמצעותה מושלים הקרבנות להאמין כי הדבר אומר שבחייהם מושל הצדק.

בני האדם של חברת זמננו נוטים לשכוח כי בניגוד לאמונה הטפלה הנפוצה בדמוקרטיה כאילו היא ביטוי של צדק אין זו אלא ביטוי של עליונות הכוח – כי אין כל הבדל עקרוני בין שלטון הרוב על המיעוט לבין שלטון בעלי כוח הזרוע על החלשים מהם.

הדמוקרטיה המעשית, במקרים אופייניים כמו זה של מדינת ישראל, היא כזו של חברה אלימה, שבה מוסדה אלימותו של הרוב במסגרת החוק, המאפשר לראשי הכנופיה המייצגת את הרוב לכפות את רצונם על המיעוט.

לפיכך הקשר בין חוק לשלטון הוא הפוך מהרעיון שמעניק כוח לחוק הנקבע על ידי הרוב: בשיטת הדמוקרטיה המעשית הנהוגה בישראל הרוב – כלומר הכמות (ולא האיכות)  - הוא המחוקק ולכן זה המעניק תוכן ערכי לחוק הקיים.

אם מתוך התייחסות לטעות השגורה של "הרוב קובע" נאמר כבר בעבר "עשה לפי הטוב ולא לפי הרוב", מיוסדת כל שיטת הממשל הישראלי על "עשה לפי הרוב ולא לפי הטוב".

נתונים נוספים