בני ערובה
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 872
בני ערובה
מסוכן לאיש מן המערב לטייל היום בעירק ומסוכן לישראלי לטייל בסיני. הסכנה: חטיפה.
שיטת חטיפת בני הערובה חביבה על מלחמת הטירור המוסלמי; היא מתבצעת בכל מקום שבו אנשי טירור זה יכולים לבצע זאת – ונגד כל אוייב. מי שהביא את שיטת בני הערובה לדרגה של "שגרה" פוליטית בפוליטיקה המערבית הוא אותם ארגוני טירור אויבי ישראל, אשר נודעו לשמצה בחטיפתם מטוסים מאז שנות ה60.
אמצעי הגנה ובטיחות שאותם הנהיגו בני המערב הקשו ביותר על פעולות החוטפים ולאחרונה נמצא ה"פתרון": אספקה בלתי מוגבלת של בני ערובה בצורת אזרחים:
בדור האחרון, עקב הסכמי ההסגרה הלא-מוסריים שהפקירו תושבים תמימים רבים לידיהם העריצות של מנהיגי אויבינו הפלשתינאים, הפכו בני עמם שלהם לבני הערובה העלובים וחסרי-התקווה ביותר.
בכל נקודת עימות, שבה חשים מנהיגי הפלשתינאים בצורך להמחיש את סבלו של העם הפלשתיני, הם "שולפים" את אזרחיהם לאור היום, ובאמצעות התחכום הטכנולוגי העדכני שבו מפנקת אותם התקשורת העולמית, הם חושפים קבל עדת העולם את פצעיהם של המיוסרים.
אלא שאת הפצעים הללו, שבהם הם מאשימים את השלטון הישראלי, גרמו הם.
שבויים בחוסר יכולתם להתנגד או להביע את התנגדותם, סובלים בני הערובה הפלשתינים האומללים מנחת זרוע שלטונם העריץ של רבי המרצחים-הפושעים. אלה, המציגים עצמם כנציגיהם, ממשיכים, מסיבות של פוליטיקה, את סבלם – והם לעולם יחזיקו בהם כבנכס שניתן לחלוב ממנו, ללא הגבלה בזמן, כל ערך שאותו תובעים לעצמם המנהיגים הפוליטיים המושחתים, על חשבון בני הערובה הללו.
האזרח הפלשתיני של היום הוא האדם שלחייו לא נותרה עוד תקווה, אחרי שמזימה איומה הסגירה אותו לידיה של עריצות וזו משתמשת בו מחד כנתין חסר-זכויות אדם שניתן לנצלו כחיית מסים – ומאידך כמושא לתביעה של סיוע בינלאומי מכל מדינות התרבות.
חסר זכויות, חינוך ומזון, איש זה הוא קרבן מיום היוולדו לשטיפת מוח של אידיאולוגיית-שנאה, המנצלת אותו לפעולות מלחמה, המותירות את הסכסוך עם ישראל על כנו.
מבחינת שליטי הרשות, כל עוד נמשך הסכסוך נמשך גם הרווח – ונמשכת האפשרות הבלתי מוגבלת לנצל את מצב המלחמה להישגים גדולים יותר ויותר מול השלטון הישראלי.
איש, בינתיים, עוד לא מצא דרך לשחרר את בני הערובה הללו, אזרחי הרשות הפלשתינית, ממלתעות שלטון הזדון, המשתמש בהם למטרותיו האפלות, כי אין, בעולם של היום, שום אידיאולוגיה המתירה שחרורו של עם משליטים עריצים, אם שליטיו והוא שייכים למוצא משותף.
ועד הודעה חדשה, ימשיכו אסירי-נצח אלה לייצר מחבלים-מתאבדים, כי מעשה החבלה יהיה, אולי, הנתיב היחידי שבו ינסו בני הערובה הללו להתחמק ממר גורלם.