הימורים, ספורט ותיאוריה על מזימות
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1022
הימורים, ספורט ותיאוריה על מזימות
כשיש בישראל מצב, שבו אין לתקשורת, למשטרה ולמערכת המשפטית מה לעסוק בו, היא משליכה חכה לתוך חבית חיי הספורט - ותמיד תמיד היא מעלה משם דג של מקרה כלשהו, שיש בו משום "ענין לציבור"; אמנם גם אנשי כדורגל הם בני אדם, אך מבלי להתחשב בכך, מפילה אותם התקשורת הישראלית כמו זבובים, בכל פעם שהיא מחליטה לשלוח את ידה בעולם הספורט, כי הם, באי הבנתם את המערכת, חסרי כוח התנגדות.
כנראה שדבר כזה הוא מה שהתרחש בפרשה ש"נחשפה" לאחרונה בתקשורת על קשר בין משפחת-פשע-לכאורה (על אף שמבחינת התקשורת הישראלית, השופטת ה"אובייקטיבית", הענינים כבר סגורים וכל מה שנשאר לעשות הוא להכניס את הנבחרים על ידה כאשמים לכלא...), ל"שוק האפור" של ההלוואות, לאלימות, להימורים ולמשחקים "מסודרים" שבהם נקבעת התוצאה שלא על המגרש. נוסחה זו היא מתכון לעיסה בלולה של כמות עצומה של לעז ולשונות רעות, אשר ייקח למעורבים שנים להיחלץ מהן, אם בכלל.
אלא שלחבר'ה האלה, העוסקים בספורט, אין מושג גם איך להשיב מלחמה שערה. אשמים ככל שיהיו (אם בכלל), עולמם רחוק מלהיות כה סבוך כעולם המתוחכם – והמרושע – שבו שוחים כמים אנשי תקשורת, משטרה ומשפט. אם הספורטאי החשוד חפץ להשיב מלחמה שערה נגד מי שהוקיע אותו מעל דפי העיתון או מעל גלי האתר, אין הוא יודע נגד מי לפעול; מיהו האחראי? מי האשם בכל השמועות הללו, אשר מוכחשות, עובדתית, על ידי רבים מן המעורבים?
אין לאיש ספק שיש משהו מאד מאד לא תקין בהוצאת פסק דין הרבה לפני שמוגשים כתבי אישום. יהיו כאלה שילחשו שמדובר בהכוונה של בתי המשפט על ידי גורמים בעלי ענין... אך על ידי מי?
הריני להציע רעיון לחיפוש האשמים האמיתיים: אי שם במוסדות הממוסדים של המונופולים הממשלתיים, אלה האחראים על כך שכל ההכנסות הרגילות של הציבור מסוגים אלה של פעילות יגיעו לכיסם שלהם, שאולי קשרו קשר למוטט את היוזמות האחרות בתחום:
זה מתחיל ממפעל הפיס, אשר, אם היתה לו יד במעשה, הצליח בבת אחת להכפיש את מעמדם של כמעט כל ההימורים האחרים, כולל אלה של הטוטו – ומסתיים בנותני ההלוואות הלא-אפורות, הבנקים, שאין להם ענין לחלוק את פלח השוק שלהם עם "פושעים" שעלולים למשוך את הציבור על ידי תנאי הלוואה טובים יותר...
כמו שעושה איש התקשורת המעורב, על הציבור לבחור את התיאוריה שנראית לו המרתקת ביותר, כי הוא לעולם לא יידע מה בדיוק קרה במקרה הנתון. הרי מבחינת המערכות ה"מגינות על עניניו", הוא אף פעם לא יידע מי באמת בחש בקלחת, המציא את המזימות והקריב על מזבח הלעז הציבורי שחקן כדורגל זה או אחר.