הסוציאליזם כ"גשר רעיוני בין העמים"
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 922
הסוציאליזם כ"גשר רעיוני בין העמים"
הרעיון הסוציאליסטי מהווה גשר רעיוני בין גופים שמאלניים ישראליים לפלשתיניים, אך מה שבא לידי ביטוי בפרלמנטריזם הסוציאליסטי-ריכוזי בתוכה של ישראל, מופיע אצל הפלשתינים בצורה של ביזה אלימה ולעתים אף מלחמה ישירה. בשני המקרים מדובר באלימות לא-מוסרית המופנית נגד היצרן המוסרי.
דרגת החופש היחסי שבה נמצאת ישראל ביחס לרשות הפלשתינית יצרה מצב של תלות כלכלית של הפלשתינים בכלכלה הישראלית. במלים אחרות: ישראל החפשית יחסית היא מקור הפרנסה האיזורי העיקרי של אזרחי הרשות.
אך ברוח הסוציאליזם ההסתדרותי, לא רק שאזרחים אלה אינם מעריכים את היצרנים על מתנת הפרנסה, הם עוינים אותם ותוקפים אותם בתביעות, הנוספות על מה שקיבלו מידה;
רוב אזרחי הרשות, שב"זכותה" נפוצים ביניהם הבורים וחסרי ההבנה, וקל וחומר מנהיגיהם הרעים, אינם מכירים בחיוביות היותה של ישראל קו החיים של הפלשתינאי הרעב; הם אינם אלא תובעים – משרות, עבודה וכסף. דבר זה בא לידי ביטוי באותה תהום מוסרית שבה לא רק שאין מעריכים או מכבדים את היצרן על מה שהוא נותן, אלא שהוא גם מקבל יחס שלילי על מה שהוא איננו נותן – ואפילו מושמץ על "אי נתינתו" כפושע.
הכניעה של ישראל לאוייב היתה תמיד גם כלכלית, והטירור דואג לכך שהיצרנים, ביחס ישר לגדולתם, גם יסתדרו בסך לטובת הרודנים משני הצדדים, אשר בונים מערכות יחסים הסכמיות על יסוד ביזת זכויותיהם של יצרנים אלה. היצרנים, מצידם, משתפים פעולה עם השליטים פשוט מחשש שמא יהרסו את יצירתם – וכגודל היצירה גודל החשש.
הפשרה עם הבוזזים נעשית בכל התחומים ומגובה, אינטלקטואלית, גם באקדמיה, שבה בונים עבורם הצדקות ברמות שונות. במסגרות האקדמיה מוענק מעמד של תרבות לשבטי הפראים הברבריים, המגיעים אל חומותיה של התרבות היצרנית הישראלית, כשהם חמושים באלות, בכוח הזרוע ובתביעות חדשות לבקרים.
מבחינה זו, יש יותר מדמיון בין התופעה של שריפת המכוניות על ידי כנופיות של מוסלמים צעירים בצרפת לבין שריפתם של בתי הכנסת בגוש קטיף, ששימש מקור פרנסה לפלשתינאים רבים. בשני המקרים נהרסים סמלי מקור הפרנסה כעדות לכך שהמתפרנסים סוברים כי מפרנסיהם פוגעים בהם.
ובשל ה"גשר הרעיוני" שבין העמים לא תשמע בכל אלה, ממקבלי השפע, שום מלה טובה של "תודה" או הערכה על קבלתם ערך כלשהו ממקורו של היצרן שהחזיק אותם בחיים עד הלום. ועל התעלמות עקבית זו מקיומו של הטוב תודה לסוציאליזם.