הטוב הוא כל מה שטוב לאדם ולעולמו

השואה - סוף המונופולין של ישראל?

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 1011

השואה - סוף המונופולין של ישראל?

אחרי למעלה ממחצית המאה שבה היוותה השואה מעין נכס ממשלתי ישראלי, אשר כמעט רק ממשלת ישראל ניצלה לצרכיה, עובר הטיפול בזכרון קרבנות השואה לידי הארגון הבינלאומי, האו"ם, בעקבות החלטה של עצרת האו"ם בנושא זה. לעובדה זו יש השלכות פוליטיות רבות משמעות.

בין היתר היא נוגעת לדרך בה יוצג האופי המיוחד של קרבנות השואה; מכתבה שהתפרסמה ב"הארץ" מסתבר כי האופי היהודי של מושא ההשמדה אינו מודגש דיו ואף מנוצל, ברוח ממשלת פולין שמלפני נפילת האח הגדול הסובייטי, להאדיר את הקומוניזם.

שליטה בלעדית ב"שוק" השואה

ישראל, שעד היום נתפסה על ידי רבים כ"בעלת נכס" השואה, בתוקף היותה מייצגת העם היהודי ובמובנים רבים תוצר של השואה בעצמה, נהנתה, למעשה, ממעמד של בלעדיות לא-רשמית אך מעשית ב"נתח שוק" זה. הרשתה לעצמה לפעול בצורה בלעדית כמעט בענין חלק גדול מהיבטיה של ההשמדה; במשך עשרות שנים, מאז הקמתה, גבו נציגי ישראל מתת אשראי עצום על חשבון השואה, כשהציגו את עצמם כנציגי העם היהודי הנפגע בכלל ונציגי הקרבנות בפרט. בעקבות גישה זו נהנתה ישראל ממעמד מיוחד בכל דיון הנוגע בשואה ועירבה את עצמה כמנהלת ו/או נציגה בהסכמי פיצויים רבים, כמו זה שנחתם בשנות החמישים עם ממשלת גרמניה, ואשר במסגרתו הועברו סכומי כסף גדולים לניצולי שואה בישראל, כשהמדינה משמשת בו כמתווכת.

סיורים חינוכיים למחנות ההשמדה

בעשרות השנים האחרונות היתה מדינת ישראל מעורבת בפעולות חינוך רבות בתחום השואה, שבהן נשאה את דגל המחאה נגד האנטישמיות. פעילויות ממשלתיות רבות, העוסקות בנושא השואה, הופעלו על ידי גורמים בממשלת ישראל, וביניהן סיורים של משלחות נוער וצאצאי נספי המחנות למחנות הריכוז באירופה.

הקוץ שבאליה

לא מן הנמנע שההיבט השליטתי של פעילות ישראלית זו, שהגיעה לשיאה במיקוד הבינלאומי ובהצהרת האו"ם על יום הזכרון הבינלאומי, משכה אליה את תשומת ליבם של גורמים שונים, שצרה עינם בתנופה שבאמצעותה משיגה ישראל הישגים דיפלומטיים משמעותיים מזה למעלה מחמישים שנה.

משמעויות אפשריות

מנקודת מבט זו ניתן לראות את החלטת ועידת האו"ם גם כדרך לחיסול המונופולין הישראלי על השואה והורדת ישראל ממעמד של שליטה בלעדית בתחום לאחת מהמתחרות על ניהול אתרי השואה והזכרון בעולם.

ויתכן כי קשורות לכך גם ההתעוררות, לאחרונה, של המחאות נגד זכרון השואה מצד המדינות המוסלמיות, ובראשן אירן, שמנהיגיה אף הזכירו אפשרות של "בדיקה מחודשת של העובדות" בנוסח הידוע כ"מכחישי שואה.

פרטים רבים בענין ניתן למצוא בכתבה שהתפרסמה בנושא זה בעיתון "הארץ" 26.6.06:

ישראל תבקש לקבל לידיה את האחריות על הביתן היהודי באושוויץ, כדי לחדשו

מאת This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it. הארץ 26.6.06

במאמרו של עמירם ברקת ב"הארץ" נמסר כי ישראל תבקש לקבל לידיה את האחריות על הביתן היהודי באתר מחנה הריכוז אושוויץ שבפולין;

תחזוקת הביתנים והתכנים המוצגים בהם נמצאים בידי מדינות שונות שאזרחיהן נספו במחנה בזמן המלחמה - כשבשנים האחרונות חודשו ורועננו התצוגות. התצוגה בביתן היהודי, כך נמסר, לא חודשה לאחרונה: בביתן היהודי, מספר 27, מוצגת מ-1968, תקופת השלטון הקומוניסטי בפולין, אותה תצוגה, הכוללת בעיקר תמונות ישנות בשחור-לבן של יהודים בגטאות ובמחנות.

ביום השואה האחרון ביקר במקום ראש הממשלה, אריאל שרון, יחד עם שגריר ישראל בפולין, דוד פלג, ומזכיר הממשלה ישראל מימון. לדברי מימון, שרון התרשם ש"אם ישראל לא תיקח אחריות על המקום, אף אחד לא יטפל בו".

בקשה "לא להדגיש את הייחוד היהודי"

בכניסה לחלל יש אולם קטן המשמש את הקבוצות היהודיות להתייחדות עם זכר הנספים, כשמלל התצוגה כתוב רובו ביידיש ומבטא תפישת עולם קומוניסטית - שהצניעה את יהדותם של הקורבנות. פרופ' ישראל גוטמן מיד ושם, המכהן כסגן יו"ר מועצת אושוויץ הבינלאומית, אומר כי היוזמה להקים מחדש את הביתן היהודי עוררה הסתייגות בקרב חברים במועצה, שביקשו "לא להדגיש יותר מדי את הייחוד היהודי של המחנה".

למה להדגיש את היהודים?

פרופ' גוטמן סבור כי אופיה הבינלאומי של התצוגה באתר אינו מבליט מספיק את העובדה שכמעט כל הנספים בו היו יהודים: "אמרו לי 'למה אתם צריכים ביתן יהודי? הרי באתם מארצות רבות'", הוא מספר. "זה נכון שהיו יהודים שראו את עצמם הולנדים או צרפתים, אבל הם לא הגיעו לאושוויץ בגלל האזרחות שלהם, אלא בגלל יהדותם". כמי שהיה בעצמו אסיר במחנה מקיץ 1943 ועד לשחרור, אומר גוטמן כי היהודים הוחזקו בתנאים קשים יותר משאר האסירים, ולטענתו "צריך שיהיה ביתן שיסביר מה קרה ליהודים - כיהודים".

ההחלטה בידי מועצה בינלאומית

את ההחלטה על העברת המבנה לאחריות ישראלית - שהוכנה בשיתוף יד ושם - אמורה לקבל מועצת אושוויץ הבינלאומית, שהוקמה ב-2002, הממונה על ניהול האתר מטעם ממשלת פולין.

לפי ההחלטה, שתאושר בישיבה היום, תמנה הממשלה צוות בראשות המזכיר מימון ובהשתתפות נציגי משרדי הממשלה, יד ושם, הסוכנות היהודית וארגוני ניצולים. הצוות יציג בעוד שישה חודשים תכנית מפורטת ומקורות מימון לפרויקט, והממשלה תמנה את יד ושם כאחראית על הקמת התצוגה במקום. יו"ר הנהלת יד ושם, אבנר שלו, העריך כי חידוש התצוגה, על פני שטח של 1,200 מ"ר, יעלה כ-5 מיליון דולר. לדברי מימון, נשקלת פנייה לארגונים יהודיים ולתורמים פרטיים להצטרף למימון הפרויקט. פרופ' גוטמן סבור כי הממשלה מסוגלת לשאת במימון לבדה, לדבריו "אם מדינת ישראל יכולה לקחת על עצמה הנצחת פוליטיקאים ומצביאים שנרצחו, היא בהחלט יכולה גם להקים ביתן כזה".

השואה - סוף המונופולין של ישראל?

אחרי למעלה ממחצית המאה שבה היוותה השואה מעין נכס ממשלתי ישראלי, אשר כמעט רק ממשלת ישראל ניצלה לצרכיה, עובר הטיפול בזכרון קרבנות השואה לידי הארגון הבינלאומי, האו"ם, בעקבות החלטה של עצרת האו"ם בנושא זה. לעובדה זו יש השלכות פוליטיות רבות משמעות.

בין היתר היא נוגעת לדרך בה יוצג האופי המיוחד של קרבנות השואה; מכתבה שהתפרסמה ב"הארץ" מסתבר כי האופי היהודי של מושא ההשמדה אינו מודגש דיו ואף מנוצל, ברוח ממשלת פולין שמלפני נפילת האח הגדול הסובייטי, להאדיר את הקומוניזם.

שליטה בלעדית ב"שוק" השואה

ישראל, שעד היום נתפסה על ידי רבים כ"בעלת נכס" השואה, בתוקף היותה מייצגת העם היהודי ובמובנים רבים תוצר של השואה בעצמה, נהנתה, למעשה, ממעמד של בלעדיות לא-רשמית אך מעשית ב"נתח שוק" זה. הרשתה לעצמה לפעול בצורה בלעדית כמעט בענין חלק גדול מהיבטיה של ההשמדה; במשך עשרות שנים, מאז הקמתה, גבו נציגי ישראל מתת אשראי עצום על חשבון השואה, כשהציגו את עצמם כנציגי העם היהודי הנפגע בכלל ונציגי הקרבנות בפרט. בעקבות גישה זו נהנתה ישראל ממעמד מיוחד בכל דיון הנוגע בשואה ועירבה את עצמה כמנהלת ו/או נציגה בהסכמי פיצויים רבים, כמו זה שנחתם בשנות החמישים עם ממשלת גרמניה, ואשר במסגרתו הועברו סכומי כסף גדולים לניצולי שואה בישראל, כשהמדינה משמשת בו כמתווכת.

סיורים חינוכיים למחנות ההשמדה

בעשרות השנים האחרונות היתה מדינת ישראל מעורבת בפעולות חינוך רבות בתחום השואה, שבהן נשאה את דגל המחאה נגד האנטישמיות. פעילויות ממשלתיות רבות, העוסקות בנושא השואה, הופעלו על ידי גורמים בממשלת ישראל, וביניהן סיורים של משלחות נוער וצאצאי נספי המחנות למחנות הריכוז באירופה.

הקוץ שבאליה

לא מן הנמנע שההיבט השליטתי של פעילות ישראלית זו, שהגיעה לשיאה במיקוד הבינלאומי ובהצהרת האו"ם על יום הזכרון הבינלאומי, משכה אליה את תשומת ליבם של גורמים שונים, שצרה עינם בתנופה שבאמצעותה משיגה ישראל הישגים דיפלומטיים משמעותיים מזה למעלה מחמישים שנה.

משמעויות אפשריות

מנקודת מבט זו ניתן לראות את החלטת ועידת האו"ם גם כדרך לחיסול המונופולין הישראלי על השואה והורדת ישראל ממעמד של שליטה בלעדית בתחום לאחת מהמתחרות על ניהול אתרי השואה והזכרון בעולם.

ויתכן כי קשורות לכך גם ההתעוררות, לאחרונה, של המחאות נגד זכרון השואה מצד המדינות המוסלמיות, ובראשן אירן, שמנהיגיה אף הזכירו אפשרות של "בדיקה מחודשת של העובדות" בנוסח הידוע כ"מכחישי שואה.

פרטים רבים בענין ניתן למצוא בכתבה שהתפרסמה בנושא זה בעיתון "הארץ" 26.6.06:

ישראל תבקש לקבל לידיה את האחריות על הביתן היהודי באושוויץ, כדי לחדשו

מאת This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it. הארץ 26.6.06

במאמרו של עמירם ברקת ב"הארץ" נמסר כי ישראל תבקש לקבל לידיה את האחריות על הביתן היהודי באתר מחנה הריכוז אושוויץ שבפולין;

תחזוקת הביתנים והתכנים המוצגים בהם נמצאים בידי מדינות שונות שאזרחיהן נספו במחנה בזמן המלחמה - כשבשנים האחרונות חודשו ורועננו התצוגות. התצוגה בביתן היהודי, כך נמסר, לא חודשה לאחרונה: בביתן היהודי, מספר 27, מוצגת מ-1968, תקופת השלטון הקומוניסטי בפולין, אותה תצוגה, הכוללת בעיקר תמונות ישנות בשחור-לבן של יהודים בגטאות ובמחנות.

ביום השואה האחרון ביקר במקום ראש הממשלה, אריאל שרון, יחד עם שגריר ישראל בפולין, דוד פלג, ומזכיר הממשלה ישראל מימון. לדברי מימון, שרון התרשם ש"אם ישראל לא תיקח אחריות על המקום, אף אחד לא יטפל בו".

בקשה "לא להדגיש את הייחוד היהודי"

בכניסה לחלל יש אולם קטן המשמש את הקבוצות היהודיות להתייחדות עם זכר הנספים, כשמלל התצוגה כתוב רובו ביידיש ומבטא תפישת עולם קומוניסטית - שהצניעה את יהדותם של הקורבנות. פרופ' ישראל גוטמן מיד ושם, המכהן כסגן יו"ר מועצת אושוויץ הבינלאומית, אומר כי היוזמה להקים מחדש את הביתן היהודי עוררה הסתייגות בקרב חברים במועצה, שביקשו "לא להדגיש יותר מדי את הייחוד היהודי של המחנה".

למה להדגיש את היהודים?

פרופ' גוטמן סבור כי אופיה הבינלאומי של התצוגה באתר אינו מבליט מספיק את העובדה שכמעט כל הנספים בו היו יהודים: "אמרו לי 'למה אתם צריכים ביתן יהודי? הרי באתם מארצות רבות'", הוא מספר. "זה נכון שהיו יהודים שראו את עצמם הולנדים או צרפתים, אבל הם לא הגיעו לאושוויץ בגלל האזרחות שלהם, אלא בגלל יהדותם". כמי שהיה בעצמו אסיר במחנה מקיץ 1943 ועד לשחרור, אומר גוטמן כי היהודים הוחזקו בתנאים קשים יותר משאר האסירים, ולטענתו "צריך שיהיה ביתן שיסביר מה קרה ליהודים - כיהודים".

ההחלטה בידי מועצה בינלאומית

את ההחלטה על העברת המבנה לאחריות ישראלית - שהוכנה בשיתוף יד ושם - אמורה לקבל מועצת אושוויץ הבינלאומית, שהוקמה ב-2002, הממונה על ניהול האתר מטעם ממשלת פולין.

לפי ההחלטה, שתאושר בישיבה היום, תמנה הממשלה צוות בראשות המזכיר מימון ובהשתתפות נציגי משרדי הממשלה, יד ושם, הסוכנות היהודית וארגוני ניצולים. הצוות יציג בעוד שישה חודשים תכנית מפורטת ומקורות מימון לפרויקט, והממשלה תמנה את יד ושם כאחראית על הקמת התצוגה במקום. יו"ר הנהלת יד ושם, אבנר שלו, העריך כי חידוש התצוגה, על פני שטח של 1,200 מ"ר, יעלה כ-5 מיליון דולר. לדברי מימון, נשקלת פנייה לארגונים יהודיים ולתורמים פרטיים להצטרף למימון הפרויקט. פרופ' גוטמן סבור כי הממשלה מסוגלת לשאת במימון לבדה, לדבריו "אם מדינת ישראל יכולה לקחת על עצמה הנצחת פוליטיקאים ומצביאים שנרצחו, היא בהחלט יכולה גם להקים ביתן כזה".