התביעות שלהם והבחירה שלי
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 865
התביעות שלהם והבחירה שלי
בחדשות נאמר כי הרשות הפלשתינית מתכוננת לתבוע שחרור רוצחים. זה כמעט בטוח שהם יקבלו את מבוקשם – כי תמיד הם מקבלים לפחות חלק ממנו (וזה, כנראה, גם השיקול שלהם בתביעה) – אך השאלה שנשאלת היא אם אנחנו, האזרחים, נקבל הסבר כלשהו שיצדיק את הכניעה לתביעות אלה.
עד היום לא קיבלנו. כלומר לא ממש הסבר כזה שישכנע אותנו בהגיון הפנימי שלו – ולמעשה גם לא בהגיון אחר...
אבל מה שמושך את תשומת הלב הוא שגם במהדורת החדשות בעברית משתמש המנסח בשורש (שבהכרח מתורגם מערבית) "תבע". כלומר: הרשות לא תבקש, וקל וחומר שלא תתחנן: היא תתבע.
תביעה, כשלעצמה, כבר אומרת שיש זכויות.
על סמך מה?
מה יש לפלשתינים להציע לנו תמורת שחרור רוצחים?
למעשה, מה שיש לכל רוצח-סוחט להציע: להפסיק את מעשי הרצח.
אך הרי כולם כבר יודעים כי גם הבטחה זו מפוקפקת; כמה פעמים, בעבר, כבר שיחררה ישראל רוצחים והם שבו לעסוק במעשה... (העובדה שגם את ההסכם הזה הרוצחים אינם מקיימים נראית ככזו שאיננה רלוונטית להקשר. למעשה, היא כן; כי "מנהיגינו", הנכנעים לסחטנות פעם לאחר פעם, יודעים כי בכל מו"מ עם הרוצחים מותר לנו לבחור בין רצח מלא ומקיף לבין רצח קמעונאי, אקראי – אך לעולם לא בהפסקת אש של ממש).
כך יוצא שמה שמוצע, בעצם, למדינת ישראל, הוא לבחור בין רצח מוסדר – במקרה שבו תיכנע לתביעות הרוצחים המעונבים – לבין רצח פרטי, לא מורשה, שהשלטונות אינם מממנים, מכוונים או מרשים...
רצח ריכוזי, ממשלתי – או יזמה פרטית של שוק רצח חפשי.
במה מבין שתי האפשרויות נבחר?
אני אבחר באפשרות השלישית: בנקמה וחיסול הרוצחים וכל המסייע להם.
אבל זה רק אני – ומי אני בכלל? אני רק אזרח ישראלי. רק אדם יהודי. בעיני רוב המשתתפים במשחק הפוליטי במזרח התיכון שוויי כקליפת השום. כלום.