עולם כמנהגו?
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 912
עולם כמנהגו?
המלחמה בצפון ישראל נמשכת במלוא עוזה, והיא משפיעה על כל מה שקורה במדינה. אחד הדברים שנבדקים בישראל בכל מצב של מלחמה הוא נושא הערבות ההדדית. מה שקורה לתושבי הצפון מהווה בימים אלה עדות לדרך שבה לוקחת הנהגת ישראל אחריות על מה שמתרחש בשטח.
הציבור הישראלי: מגוון עמדות
בבחינת התנהגות הישראלים בעת הזאת נחשף מגוון עמדות, שחלק מתואמות וחלק נוגדות; מבחינה זו מרתק לבחון את ההבדל בין הדרך שבה מתייחסת החברה האזרחית החפשית לאזרחים הנתקלים בבעיות הבטחון לבין הדרך שבה מתעמת הממשל עם אותן בעיות. בזמן שבו בישראל מתגייסים רבים להגשת עזרה לתושבי הצפון, שחלק מהם יורדים דרומה, לשהות בטוחה יותר במרכז הארץ, יש כאלה שפשוט אינם יכולים להרשות זאת לעצמם.
כותרת עתון מזעזעת תפשה את העין בשבוע הראשון להפצצת החיזבללה את הגליל:
נגזר עלינו למות מטילים או מרעב
דוד רגב, "ידיעות אחרונות", 18.7.06 כותב:
"לא די בכך שהם חוטפים גשם של טילים מלבנון, מאות מתושבי צפון הארץ – עובדי רשויות מקומיות ומועצות דתיות – אינם מקבלים את שכרם."
הוא מצטט תושבי צפון האומרים: "אין לנו כסף לקנות אוכל, ואין לנו כסף לברוח מכאן. אנו עלולים למות, כי אין לנו כסף", טוענים העובדים.
ומסביר: "זה חדשים אחדים שמאות מעובדי הרשויות המקומיות והמועצות הדתיות בצפון הארץ אינם מקבלים את שכרם בשל דרישת האוצר כי הרשויות יקיימו תהליך הבראה. בשבוע האחרון החריפה בעיית העובדים בשל הלחימה בצפון.
יו"ר ההסתדרות עופר עיני פנה אתמול לשר האוצר בדרישה לשלם בדחיפות לעובדים את שכרם."
זוהי דוגמה אחת מני רבות לסבל הרב העובר על אזרחי ישראל המתגוררים בצפון הארץ. במקביל לבעיות ה"שגורות" מסוג זה, מתקבלות ידיעות רבות על הסבל שעוברים התושבים, בצד הפגיעות האובייקטיביות של מצב המלחמה, מן המחדלים הביורוקרטיים הכרוכים בניהול המשבר מצד המדינה.
למשל, תושב צפת, אשר ביתו ספג פגיעה ישירה שהרסה אותו כליל, אשתו ובתו נפצעו ומצאו עצמן בבית חולים, ואף הוא נפצע קלות, מצא את עצמו נדרש על ידי הרשויות לבצע שורה של פעולות שמטרתן לקבל פיצויים על הפגיעות ברכושו ואפשרוית מיידיות למיקום חליפי של עצמו ושל משפחתו לכשישוחררו מבית החולים. בין פעולות אלה רישום מדוייק ככל האפשר של מידת הנזק, קבלת הצעת מחיר מבעל מקצוע שיבצע את השבת מבנה המגורים שלו למצבו הקודם, והעברת המידע הזה לידי הרשויות לצורך אישור. אף שהדרישה נשמעת הגיונית, ספק אם הגיוני הדבר להפקיד סוג זה של פעילות בידי אדם שאמור להימצא עם אשתו ובתו בבית החולים ולעסוק בבעיות הבריאות המיידית שלהן.
למותר לציין כי המדינה, אשר בתקציבה מוקדשים משאבים נרחבים לרווחת הציבור, מתגלה ככלי ריק כאשר יש צורך לסייע, במצב חירום כמו המלחמה, לאזרחים הנתקלים בבעיות קיומיות מיידיות. אחד הדברים שבולטים, בהקשרים כאלה, הוא חוסר בהגדרה מדוייקת של סמכויות פעולה – לטוב או לרע. שמענו, למשל, על שוטרים בצפון אשר פועלים כעובדים סוציאליים ונאלצים לעסוק בסיוע לבעיותיה של אוכלוסיה נפגעת בתחומים שאינם קשורים לסמכויות המשטרה או שנמצאים בטווח פעולותיה הרגילות.
כאמור לעיל, יש בין הנפגעים הפוטנציאליים כאלה שאינם יכולים לעזוב את הצפון מסיבות של מחסור כיס – אך יש סיבות רבות אחרות: למשל, יש חקלאים המעורבים בהשגחה על בעלי חיים שאותם הם מגדלים. חלק מבעלי חיים אלה נפגעו אף הם בהפצצות החיזבללה, וזהו רק חלק קטן מהנזק העצום שנגרם לחקלאות הצפונית, אשר רבים ממטעיה ושדותיה נמצאים כעת בשיא תקופת הקטיף שלהם. למותר לציין כי זה אינו מתבצע, בעיקר בשל חששם של הקוטפים הפוטנציאליים; חלק מהם, תאילנדים, קיבלו הוראה משגרירותם לעזוב את המקום מסיבות בטיחותיות.
אחת הבעיות שתושבי הגליל נתקלים בה היא בעיית מחסור בכספים מזומנים. היום, הליכה לכספומט בצפון גם היא בגדר סכנה, כאשר הציווי הציבורי הכללי הוא הישארות במקלטים. איש אינו מספק פתרון כללי לבעיה מסוג זה ועוד רבות אחרות בדומה לה, באספקת שירותים רבים אחרים, שהם דרישות יום-יומיות של חיים.
עולם כמנהגו?
המלחמה בצפון נמשכת במלוא עוזה, והיא משפיעה על כל מה שקורה במדינה. אחד הדברים שנבדקים בישראל בכל מצב של מלחמה הוא נושא הערבות ההדדית. מה שקורה לתושבי הצפון מהווה בימים אלה עדות לדרך שבה לוקחת הנהגת ישראל אחריות על מה שמתרחש בשטח.
הציבור הישראלי: מגוון עמדות
בבחינת התנהגות הישראלים בעת הזאת נחשף מגוון עמדות, שחלק מתואמות וחלק נוגדות; מבחינה זו מרתק לבחון את ההבדל בין הדרך שבה מתייחסת החברה האזרחית החפשית לאזרחים הנתקלים בבעיות הבטחון לבין הדרך שבה מתעמת הממשל עם אותן בעיות. בזמן שבו בישראל מתגייסים רבים להגשת עזרה לתושבי הצפון, שחלק מהם יורדים דרומה, לשהות בטוחה יותר במרכז הארץ, יש כאלה שפשוט אינם יכולים להרשות זאת לעצמם.
כותרת עתון מזעזעת תפשה את העין בשבוע הראשון להפצצת החיזבללה את הגליל:
נגזר עלינו למות מטילים או מרעב
דוד רגב, "ידיעות אחרונות", 18.7.06 כותב:
"לא די בכך שהם חוטפים גשם של טילים מלבנון, מאות מתושבי צפון הארץ – עובדי רשויות מקומיות ומועצות דתיות – אינם מקבלים את שכרם."
הוא מצטט תושבי צפון האומרים: "אין לנו כסף לקנות אוכל, ואין לנו כסף לברוח מכאן. אנו עלולים למות, כי אין לנו כסף", טוענים העובדים.
ומסביר: "זה חדשים אחדים שמאות מעובדי הרשויות המקומיות והמועצות הדתיות בצפון הארץ אינם מקבלים את שכרם בשל דרישת האוצר כי הרשויות יקיימו תהליך הבראה. בשבוע האחרון החריפה בעיית העובדים בשל הלחימה בצפון.
יו"ר ההסתדרות עופר עיני פנה אתמול לשר האוצר בדרישה לשלם בדחיפות לעובדים את שכרם."
זוהי דוגמה אחת מני רבות לסבל הרב העובר על אזרחי ישראל המתגוררים בצפון הארץ. במקביל לבעיות ה"שגורות" מסוג זה, מתקבלות ידיעות רבות על הסבל שעוברים התושבים, בצד הפגיעות האובייקטיביות של מצב המלחמה, מן המחדלים הביורוקרטיים הכרוכים בניהול המשבר מצד המדינה.
למשל, תושב צפת, אשר ביתו ספג פגיעה ישירה שהרסה אותו כליל, אשתו ובתו נפצעו ומצאו עצמן בבית חולים, ואף הוא נפצע קלות, מצא את עצמו נדרש על ידי הרשויות לבצע שורה של פעולות שמטרתן לקבל פיצויים על הפגיעות ברכושו ואפשרוית מיידיות למיקום חליפי של עצמו ושל משפחתו לכשישוחררו מבית החולים. בין פעולות אלה רישום מדוייק ככל האפשר של מידת הנזק, קבלת הצעת מחיר מבעל מקצוע שיבצע את השבת מבנה המגורים שלו למצבו הקודם, והעברת המידע הזה לידי הרשויות לצורך אישור. אף שהדרישה נשמעת הגיונית, ספק אם הגיוני הדבר להפקיד סוג זה של פעילות בידי אדם שאמור להימצא עם אשתו ובתו בבית החולים ולעסוק בבעיות הבריאות המיידית שלהן.
למותר לציין כי המדינה, אשר בתקציבה מוקדשים משאבים נרחבים לרווחת הציבור, מתגלה ככלי ריק כאשר יש צורך לסייע, במצב חירום כמו המלחמה, לאזרחים הנתקלים בבעיות קיומיות מיידיות. אחד הדברים שבולטים, בהקשרים כאלה, הוא חוסר בהגדרה מדוייקת של סמכויות פעולה – לטוב או לרע. שמענו, למשל, על שוטרים בצפון אשר פועלים כעובדים סוציאליים ונאלצים לעסוק בסיוע לבעיותיה של אוכלוסיה נפגעת בתחומים שאינם קשורים לסמכויות המשטרה או שנמצאים בטווח פעולותיה הרגילות.
כאמור לעיל, יש בין הנפגעים הפוטנציאליים כאלה שאינם יכולים לעזוב את הצפון מסיבות של מחסור כיס – אך יש סיבות רבות אחרות: למשל, יש חקלאים המעורבים בהשגחה על בעלי חיים שאותם הם מגדלים. חלק מבעלי חיים אלה נפגעו אף הם בהפצצות החיזבללה, וזהו רק חלק קטן מהנזק העצום שנגרם לחקלאות הצפונית, אשר רבים ממטעיה ושדותיה נמצאים כעת בשיא תקופת הקטיף שלהם. למותר לציין כי זה אינו מתבצע, בעיקר בשל חששם של הקוטפים הפוטנציאליים; חלק מהם, תאילנדים, קיבלו הוראה משגרירותם לעזוב את המקום מסיבות בטיחותיות.
אחת הבעיות שתושבי הגליל נתקלים בה היא בעיית מחסור בכספים מזומנים. היום, הליכה לכספומט בצפון גם היא בגדר סכנה, כאשר הציווי הציבורי הכללי הוא הישארות במקלטים. איש אינו מספק פתרון כללי לבעיה מסוג זה ועוד רבות אחרות בדומה לה, באספקת שירותים רבים אחרים, שהם דרישות יום-יומיות של חיים.