פני הדור

 

פני הדור

 

תוצאות הבחירות הקרובות תהיינה כאותו נייר לקמוס, אשר מדווח לנו על מצבו של העם מבחינת הבנתו את המצב הפוליטי-מוסרי הכללי.

טוב יעשה זה שרוצה ללמוד על המצב הפוליטי אם יתכונן לקריאה של תוצאות הבחירות.

את זאת, כמובן, לא יכול להרשות לעצמו מי ש"רץ" כמועמד, אך אבוי אם אדם זה צריך להספיק ולחנך ציבור לכך שדרכו, מבין שאר הדרכים המוצעות, היא הנכונה. למעשה, גם מי שסובר כי הוא מחזיק בדרך הנכונה חייב, אם הוא רוצה לקבל מנדט מן הציבור, לךברר מה הציבור סובר, כעת, לגבי נכונות הדרך, ולהתאים את עצמו להשקפה הציבורית.

התאמה זו, שאותה צריך לעשות המנהיג העתידי, בין דרכו לדעת הציבור, היא, כנראה, מה שהתכוונו חכמים כשאמרו ש"פני הדור כפני הכלב": המדינאי הלקוי, כמו הכלב, מתאים את עצמו לבעליו, הציבור, ומנסה לרצות אותו.

לב הבעיה הוא במצב חברתי שנוצר בעם שבו גרמו לציבור "מנהיגים חזקים" אשר כפו עליו את השקפותיהם (במקרה של מפא"י ועם ישראל במשך למעלה משני דורות) לאבד את שיקול הדעת התבוני. עם כזה איננו יודע יותר מה נכון – וגם לא העומדים בראשו, שהם חלק ממנו.

מבחינה זו, אף כי אין הנהגה ראויה לשמה מתאימה את עצמה לציבור אלא למציאות – למה שצודק, נכון ואמיתי – כי רק התאמה למציאות יכולה להצליח – עדיין קיימת בעיצומה הבעייה הקשה: איך עוברים את פסק הזמן שבו צריך החולה להבריא?

ונשאלת השאלה: האם תקבל החברה הישראלית את הסיכוי להבראה, כדי לצאת מהמצב החולני שבו היא הולכת, כאחוזת עועים, אחרי מדינאים שוטים המציגים עצמם כמנהיגים בעלי השראה ומשריצים תכניות עוול וחטא (כמו גירוש גוש קטיף או הבריחה מלבנון) אשר הציבור משלם את מחירן בדם, יזע ודמעות?

נתונים נוספים