"הכושי גנב את שלו"

 

"הכושי גנב את שלו"

 

בטכס האוסקר האחרון זכה "ריי" על חיי ריי צ'רלס ואילו "הטייס", על חיי הוארד יוז, לא זכה בשום תואר. את האוסקר לסרט הטוב ביותר לקח "מליון דולר בייבי" של קלינט איסטווד.

כותרת המאמר היא אולי הכותרת המתאימה להוצאת האוסקר על "ריי" מידיו של ליאונרדו די-קפריו המצויין ששיחק את "הטייס" והיה אף הוא מועמד לאוסקר, כי אין ספק שסרט זה היה טוב בהרבה והענקת הפרס לא היתה נקיה משיקולים של הערכה נטורליסטית ליצירה.

במיוחד אין ספק ש"מליון דולר בייבי" הוא הרבה פחות טוב ומשמעותי מ"הטייס" מבחינה ערכית ומבחינת העדכנות של תרומת רעיונותיו לעולם; בזמן שה"בייבי" אינו אלא תמונה נטורליסטית קודרת של טרגדיה פרטית לא אפיינית, קריעת חלון לעולמם הקטן של בני אדם פשוטים, "הטייס" הוא יצירה רומנטית המתארת את הפוטנציאל האנושי בתפארתו – ואת - כמה אקטואלי! - הדרך בה הפוליטיקה מוחצת את היוצר הגאון ולמעשה מוציאה אותו מדעתו.

את הענין הרעיוני שמאחורי הבחירה ביטא יואב אברמוביץ, שכתב ב"מעריב" 4.3.05 כך: "מליון דולר בייבי" הביא לאיסטווד בצדק את האוסקר. העיקר ש"הטייס" לא זכה."

ולגבי בימויו של סקורסזה, יוצר "הטייס", מוסיף אברמוביץ': "...יש כאלה (בימאים) שזקנתם מביישת את נעוריהם. ...עדיף אם היו פורשים בשיא ...האיכות והכבוד העצמי התדרדרו לתהום אשפתות." דברים מסוג זה, שהם פרשנות טהורה, לא גובו בנימוק או בהסבר כלשהם - דוגמה לשיטת ה"אני יודע שאתם יודעים שאני יודע ודי בכך."

כי עקרון אחד משותף לכל אלה: ההנחה שיצירה העוסקת בחיי אדם פשוט ונחות תמיד טובה יותר מהעלאה על נס עקרון המעורב בחיי אדם גדול ונעלה. היותו של הזוכה שחור משחקת אף היא לידיו של החפץ באפלייה מתקנת במסגרת התקינות הפוליטית העכשווית.

נתונים נוספים