הפילוסופיה של המערבון

 

הפילוסופיה של המערבון

היחס בין המערבון לשאר הז'נרים (הסוגות) הקולנועיים כמוהו כיחס שבין הפילוסופיה לשאר המדעים; מבחינה פילוסופית, המערבון פשוט יותר, אך יסודי יותר ומחזיק בידע עקרוני המיושם בשאר הז'נרים ביתר הרחבה ופירוט. המיוחדות בענין זה היא בסדר של הופעת הז'נרים מבחינת ההסטוריה של הקולנוע, הופעה המנוגדת לכאורה לסדר ההיררכי של היחס שבין עיקרון ליישום.

למעשה, פתרון החידה הוא היסטורי ועקרוני גם יחד:

א. מבחינה עקרונית, היחס בין עיקרון מופשט ליישומיו במציאות הקונקרטית איננו יחס המתקיים בחומר. כלומר: יחס זה אינו יחס חמרי כלשהו ואיננו נמצא בחומר; אין העיקרון בא קודם והיישום אחר-כך או שאחד מהם נמצא מעל השני מבחינה פיסית כי העיקרון איננו בא לביטוי נפרד במציאות החומרית כשלעצמו (אם, לצורך התרגיל המחשבתי, העיקרון היה קיים כשלעצמו במציאות החומרית, הוא היה משהו מסויים ולא עיקרון - המאפיין עיקרון הוא מופשטותו, כלומר היותו מהות לא חומרית. עיקרון הוא יחס למסויימים, שיכולים להיות חומריים או יחס בין מהויות חומריות אך הוא איננו מסוים חומרי כשלעצמו).

הסיבה להופעתו המקובלת של הסדר הקבוע שבין עיקרון לדברים מסויימים (קונקרטים) נובעת מהיחס של המחשבה אל המציאות החומרית. בחשיבה על המציאות נראה כי יש למחשבה קדימות בגלל פעילותה כתופשת אך מעניין לראות זאת כמקרה של יישום אובייקטיביות: נכון הדבר שהמחשבה תופשת את האובייקטים הקונקרטיים, אך באותה מידה היא נתפשת על ידם - אלא שלא במובן של היתפשות על ידי תודעה אלא במובן של הזדקקות: ללא אובייקטים קונקרטיים במציאות הפיסיקלית לא הייתה מתאפשרת מחשבה כלשהי.

ההדדיות הזו שבין תודעה למושאי תפישתה איננה יכולה להתקיים כ"מחיאת כף אחת" – פעולת תודעה (ומחשבה היא פעולה כזו) היא יישום של הדדיות היחס בין חושב לנחשב ובין תופש לנתפש, ואיננה יכולה להתקיים ללא שני צדדי העסקה ההכרחית הזו, הבאה לידי ביטוי בעצם היותו של עיקרון מהות תפישתית. ככזה, הוא מהווה צד של תפישת – והבנת - מהויות מסויימות.

ב. היסטורית, ובמקביל לפיתוח שלעיל, הופיע ז'נר המערבון מאוחר יותר משאר הז'נרים כי הוא מהווה שלב מוסף על השאר, שלב שלא היה יכול להתקיים לפני כן. המערבון מהווה ביטוי של תהליך היסטורי מאוחר יחסית, הנטוע בהתפתחות תרבות ארה"ב של אמריקה כאומה תרבותית על רקע הפראיות הטבעית של היבשת. בשל כך, בז'נר המערבון בא לידי ביטוי מפגש של אדם עם אדם בהקשר של מפגש אדם עם המציאות. זהו הקשר מלא שלא היה קיים לפני ז'נר זה. השלב הראשון של ההיסטוריה האנושית היה עימות בין האדם למציאות הטבעית ללא תרבות והשלב השני היה עימות בין אדם תרבותי לאדם אחר, אך ללא המציאות הטבעית.

ז'נר המערבון מפגיש בין בני אדם תרבותיים על רקע מציאות טבעית ומאפשר למחשבה האנושית לבחון את המפגש שבין האדם למציאות הטבעית בעיניים תרבותיות ואת המפגש בין בני אדם בעיניים נקיות מהשפעות תרבותיות מקשות. בכדי לקבוע בעניני מוסר, ובמיוחד בהקשר של יישום פוליטי, צריך להתחיל מהיחסים שבין האדם למציאות הטבעית מכיוון שזהו הקרקע, התווך, שמצמיח את כל הישגיו של האדם ועליו פועלת היצרנות האנושית. זהו הערך היסודי אשר אותו מבקש גם הבוזז ולכן לעולם הבוזז הוא משני ולעולם ניתן לחשוף אותו באמצעות חזרה למקורם של מושאי תאוותו: תוצרי רוח האדם. לצורך זה עלינו לשוב אל הייצור המתבצע בנקודת המפגש הראשונית של האדם עם המציאות הטבעית, העירומה, ולשאול: מי הפיק את הדברים שמיוצרים כתוצאה מעימות בין האדם למציאות הטבעית?

על ידי מודל זה ניתן להגיע לתשובות בדרך ההיסק הלוגי לכך, שגם בחברות מתוחכמות ומורכבות יותר מזו שבמערבון יכולים אנו להשתמש במפתח המוסריות המערבוני בכדי להחליט מיהו הטוב והרע. מכיוון שהטוב הוא זה שמייצר, זה שנפגש עם המציאות, והרע לעולם איננו איש היד הראשונה, ניתן לאתר כל טוב בכל הקשר חברתי על ידי התחקות אחר הנקודה הראשונה בה הושג הערך שמדובר בו, בהקשר של סכסוך מוסרי-פוליטי. ההתחקות איננה חייבת להתקיים עד למקור ההיסטורי של התחלת הרכישה אלא למקיים את הערך בחיים. לפיכך, לצורך בירור בעלי זכויות הקנין איננו זקוקים דווקא ליצרן הערך, אלא למי שבזכותו הערך מתקיים. שדה או עדר בקר שייכים לזה שמגדל אותם ולא, בהכרח, לזה שיצרם.

בענין זה עיקרון חשוב ביותר הוא זה שאין ערך יכול להתקיים ללא פעולה מסייעת בהווה. מכאן נובע, למשל, שבעל אחוזה שקיבלה בירושה ושאיננו פועל לשמרה, הוא בעל זכויות נחותות עליה מזה אשר פועל לשמר אותה או הקים אותה. מאידך, חשוב לזכור, כי פעולת שימור איננה בהכרח פיסית, אלא היא בעיקר אירגון השימור ויזימתו. רעיון היסוד כאן הוא שוב זה שהפעולה הפיזית כשלעצמה נובעת מהרעיון והיא הוצאה לפועל של הרעיון (אף כי הרעיון כשלעצמו איננו יכול להיחשב לעשייה - יכול להיות מצב לא מוסרי שבו אדם פועל בכדי להתחמק ממחשבה).

נתונים נוספים