טכס האוסקר מרץ 99: שיעור מוסרי

 

טכס האוסקר מרץ 99: שיעור מוסרי

 

בכל שנה מתקיים בהוליבוד טכס האוסקר המרהיב – טכס שאין דוגמתו עלי אדמות לפאר, יופי וכשרון. טכס זה הוא חגיגה של היבטים שונים של יכולות אומנותיות החוברים לאמנות גדולה ונשגבת, השופעת איכות אנושית, כמעיין מתגבר, במשך מאה שנה. קשה, בהקשר זה, שלא לחשוב על היות הוליבוד בעין הסערה של מתקפה מתמדת מבחינה תרבותית.

הרי כה הרבה מתקיפים את הוליבוד ואת כל הקורה בה (כולל טכס זה) בהאשמות על שחיתות פנימית, על אף העובדה שהאימפריה ההוליבודית שולטת בעולם בדרכי נועם מובהקות וללא כל כפיה או פגיעה אלימה – תוך כדי מכירת ערך כלל-אנושי עצום במחיר שווה לכל נפש. גלוי וידוע הדבר שכל אדם בעולם של היום, אפילו אם הוא עני מרוד, יכול להרשות לעצמו לצפות ביצירה שהופקה בכוח קיומם של אמנים גדולים, הנעזרים במשאבי עתק. אך אף אחד מהמתיימרים להפיץ ערכים "דמוקרטיים" ו"שויוניים" לא מוצא לנכון להחמיא להוליבודיים על תרומתם זו לאנושות.

מאידך ובניגוד לכך עסוקים האינטלקטואלים השמאלנים במתן מחמאות קבועות לכל עריצות מחרידה כזו או אחרת, כאילו מדובר בכוחות טהורים ואנושיים. עובדת ההבדל בין שתי צורות מנוגדות אלה של התייחסות לאדם – מחד השוק החופשי, המוכר את ערכיו דרך הצעת הנאה למבקשיהם, ומאידך העריצות האכזרית של המנגנונים הפוליטיים הכופים את ערכיהם האנטי-אנושיים בדרכים של דיכוי, עינויים וזוועה – ביחד עם העובדה שהמנגנונים האיומים הם הצד שזוכה לאהדת אנשי הרוח של חברתנו, צריכים להוות לכל אדם ישר שיעור חשוב לגבי שיעור קומתם המוסרי הנמוך של אנשי רוח אלה.

נתונים נוספים