מחוץ לחוק

 

מחוץ לחוק

 

בימים אלה עושה על המסכים חיל סרט הפירטים "שודדי הקריביים", שנחשב, כבר בשבוע לאחר שיצא אל האקרנים, לאחד מ"שוברי הקופות" הגדולים בהסטוריה של הקולנוע. אין כמו הצלחתו של הסרט להעיד עד כמה נמשך היום הציבור לסוגת (ז'נר) סרטי הפירטים. מהם הערכים שכלולים בסרט הפירטים – ואולי בדמות הגיבור הפירט – שמהווים מוקד משיכה כה גדול לקהל צופיו? לאחרונה נתפרסם מאמר הקושר את גיבורי סרטי הפירטים לגיבורי המערבונים וגורס כי יש מן המשותף לפירט ולאקדחן; שני אלה, זה בחרבו וזה באקדחו מציגים גיבור אנושי יחיד הנמצא מחוץ לחברה וככזה אינו מוגבל על ידי חוקיה – מאפיין שמבטא, לדעת הכותב, את שאיפתו הכמוסה של כל אדם לחופש, הבא לידי ביטוי בשבירת חוקי החברה – ומכך האהדה הרבה של הצופים.

אך ההימצאות מחוץ לחוקי החברה, האופיינית לפירט ולאקדחן, אין משמעותה ששניהם מתייחסים אל החוק באופן זהה. הרואים בשני גיבורים אלה מורדים חברתיים טועים בהבנת היסוד הרעיוני של הסוגות הנדונות, אף כי ההתייחסות לחוק משותפת לשניהם:

זה נכון ששתי הסוגות עוסקות בחוק ושהשקפת הציבור המתייחס אליהן רואה את גיבוריהן בהקשר זה, אך יש הבדל גדול בין הסוגות מבחינת גישתן לחוק; ההבדל, שהוא גדול, לעתים, עד כדי ניגודיות ממש, בא לידי ביטוי בדיוק בזווית ההתייחסות השונה שלהן לחוק. יותר מזה, בהתייחסות הסוגות למה שהחוק מבטא, ביסודו: לצדק.

בנושא זה מבטאים גיבור סרט הפירטים וגיבור המערבונים גישה שונה עקרונית לנושא החוק – ובעיקר לנושא הצורך החברתי בכללי צדק.

בזמן שבו הסרט הפירטי מתרחש בעולם של פורעי חוק, של אנשים שחלקם מתקיים על גזל כמשלח יד (כשמם כן הם: פיראטים), המערבון מתאר את החלוץ האמריקאי, אשר משקיע מאמץ לבנות חברה צודקת, המבוססת על עמל, במקום פראי וראשוני. הפירט הוא שובר המסגרות, אשר הכללים מגבילים את פעולתו. גיבור המערבון, לעומתו, הוא יוצר החוקים, אשר מדגים את הסיבה שבשלה זקוק להם האדם.

בזמן שבו הפיראט פועל, בדרך כלל, מן החברה החוצה, תוך כדי מרד במסגרותיה ושבירתן, איש המערב הוא חלוץ, המתאמץ ליצור חברה תרבותית וליישם כללים ועקרונות תרבותיים במקום לא תרבותי. העימות של איש המערב הוא עם פראים ועם פראות: הפראים הם שבטי אינדיאנים, שמבטאים אנושיות שהתרבות עדיין לא הגיעה אליה, והפראות מתבטאת בבני האדם, פראים ו/או לא פראים שמנסים לבסס את קיומם על הפרת החוק והצדק.

הפיראט הוא, פעמים רבות, מי שהחיים בים הם, עבורו, חיים של שבירת מוסכמות חברתיות. אך גם הפיראט איננו תמיד שובר מסגרות עקרוני, אלא, לעתים, פועל למען החלפת מסגרת חוקית לקויה במסגרת טובה יותר, בכללים טובים יותר; זה קורה כאשר הפירט מורד בשלטון מדיני אחד למען משנהו. מה שמשותף לשני גיבורים אלה, ביצירות הטובות שבסוגות, הוא שאיפתם לחברה שהארגון החוקי שלה מסייע להסדיר את עניני הצדק של האדם – ומנקודת המבט של גישה זו ראייתם העקרונית את החוק היא חיובית.

אין ספק שהעיסוק בחוקים, בין אם על ידי שמירה עליהם ובין אם על ידי שבירה של כאלה שאינם צודקים, מהווה מוקד משיכה של הקהל לדמויות הגיבוריות המעורבות בסוגות אלה, אך בכל סוגה מדובר בגישה שונה לגמרי לנושא החוק: למעשה, בכל אחד מהמקרים הלא-דומים הללו, ההסטוריה של הסוגה הנתונה (סרט הפירטים או המערבון) מספקת יצירות אשר משתנות אחת מרעותה בהצגת היחס הראוי לחוק; ההסטוריה של סרט הפיראטים, למשל, שתחילתה במחצית הראשונה של המאה, עוסקת רבות בשאלות היסוד של עצמאות פוליטית; דיון זה אפייני דווקא לארה"ב, שעצמאותה חולצה מידי האימפריה הבריטית – וברוח זו נעשו סרטי הפירטים ההוליבודיים הראשונים. ההסטוריה של המערבון, לעומת זאת, עוסקת משחר קיומה בעיקר בבעיות החוקיות הנוצרות בחברה חדשה – החברה האמריקאית החלוצית - הנמצאת בתהליך גיבוש חוקי. תהליך זה מתרחש לרוב על רקע ראיית ההגיון הפנימי של החוק כשומר הסדר החברתי – וגיבור המערבון הוא, במקרים כאלה, איש חוק העוסק ביישומו ולא דמות המנוגדת לחוק.

אך כל אחת מסוגות פופולריות אלה מהווה המחשה של השקפה מציאותית, שעוצבה אמנותית כדי לקיים, במקרה הטוב (כשמדובר ביצירות אמנותיות טובות), דיון רציני. עובדה זו, אשר לדאבון הלב, אין שמים אליה לב כל כך בימינו, מהווה, פעמים רבות, המחשה גם של מצבו המנטלי של הקהל בנקודת זמן מסויימת. לפיכך מעידה עלייתן וירידתן של פופולריות הסוגות הללו עדות חתכית למצבו הרוחני של הציבור.

כאמור לעיל, יצירות אמנות רבות מבוססות על השקפה מציאותית – וסרט הפירטים והמערבון אינם חורגים מכך. כל אחת משתי הסוגות הללו היא בעלת רקע מציאותי שונה לגמרי מבחינת הגדרתה ההסטורית והגיאוגרפית, ולדבר יש השלכות על הנושא החשוב של החוק שהן מבטאות: בזמן שסרטי פירטים הוקדשו (כמו הספרות הפירטית שקדמה להם) לתקופה שבה לא הוגדרו במדוייק יחסי הסמכות והגבול שבין הכוחות ששלטו באוקיינוסים במאות השנים האחרונות, מתייחס המערבון באופן מסויים לתקופת הבניה של התרבות האנושית ביבשת אמריקה הצפונית, כפי שבאה לידי ביטוי בהקמת התרבות במערב אמריקה בעיקר במאה ה-19.

מנקודת מבט זו מהוות שתי הסוגות – ובמיוחד המערבון – מבע של עימות ערכי בין מערכות החוק והשלטון של ה"עולם הישן" (בעיקר אירופה הקולוניאליסטית) ו"העולם החדש". בנוסף, המיקום הגיאו-הסטורי של יצירות האמנות קובע את נתוני היסוד שלהן, ומגדיר גם את יסוד הדרמה המעורבת בהן. בסרט פיראטים אפייני לשנות ה-30 וה-40 יהיה המיקוד פוליטי, ושבירת החוק, אם תתבצע, תתייחס למדינה מסויימת ותשתלם בהגדרת נאמנות פטריוטית למדינה אחרת. הפירט יהיה, למשל, אנגלי המורד בחוק הספרדי. המערבון, לעומת סרט הפירטים, אינו מתבסס על מתח פוליטי מסויים בין-לאומי אלא מקומי. ככזה הוא מהווה דיון עקרוני במשמעות ההקמה של מסגרת חוקית בתנאים לא תרבותיים.

לעתים, לוקחת על עצמה יצירה מערבונית להתייחס אל תלאות הקמתה של חברה מקומית (עיירה, כפר) בהקשר המערב הפראי, אך לרוב נסב המערבון על דרמה פוליטית הנוצרת בתוך חברה זו על רקע בנייתה של תרבות צודקת. בהקשר המערבוני, החוק איננו נציג של מדינה מסויימת אלא של רעיון הצדק, וחלק גדול מהמערבונים עוסק ישירות באתגר של יישומו בחברה החדשה.

למעשה, אחד ההבדלים המכריעים בין סרט הפירטים למערבון הוא בדיוק ההבדל שבין חברה ממוסדת, שבה החוק, לטוב או לרע, כבר קיים – לבין חברה שבה נמצאת המסגרת החוקית בשלבי "כור ההיתוך". סביר שהנטיה לראות את הסביבה החברתית שבה מתחולל המערבון כ"מערב פרוע" אף היא תוצר של השקפה פוליטית אירופאית במקורה, אשר ראתה את העולם המתגבש של החוק האמריקאי כאיום אלטרנטיבי כנגדה. (בהקשר זה, אין להוציא מכלל אפשרות שזוהי גם הסיבה לזלזול אשר אנשי אמנות רבים נוהגים בו ביחס למערבון). כך או כך, אין להתעלם מהאמריקאיות המובהקת של המערבון, הניצבת אל מול האירופאיות – או, אם נרצה – הקוסמופוליטיות – של סוגת הפירטים.

להבדל העקרוני הזה בין הפירט לאקדחן יש להוסיף הבדל אפייני אחד, שבא לידי ביטוי בפרט עלילה שמקומו לא יכירנו במערבון: התייחסות לא קונוונציונלית לחוקי הטבע. התייחסות זו באה להציב את עקרון שבירת המסגרת החוקית ברמה מטפיסית, שמשמעו: שבירת חוקי הטבע, בנוסף לשבירת חוקי האדם.

באותה רוח, חריגה מחוקי הטבע מהווה קריאת תגר נוספת על החוק. זו, אשר עשוייה להופיע בסרט הפיראטים, איננה מרכיב מרכזי בו. אם וכאשר היא קיימת, היא מבטאת גישה רעיונית אירופאית ביסודה, שכן הגישה האמריקאית אינה מאמצת חריגה מחוקי הטבע. עם זאת, "שודדי הקריביים" מבוסס עליה כעל נושא מרכזי.

"שודדי הקריביים" אינו סרט פירטים אפייני אלא סרט המביע את הצורה בה נראה הפירט לצופה של 2006 או, יותר נכון, את הדרך בה היה הצופה של ימינו רוצה לראות את הפירט. לעובדת היותו אמריקני יש משמעות של חדירת השפעה תרבותית חיצונית:

דווקא העובדה שהסרט מופק על ידי אולפני וולט דיסני, האמונים על הערכים הקונצנסואליים האמריקניים, הקרויים בדרך כלל "לכל המשפחה", מהווה הצהרה על כך שהגיבור-הפירט שמסופק לנו (המגולם על ידי ג'וני דפ), עם כל הרומנטיקה האפית שהוא משדר ביצירה, מוגבל למסגרות מוגדרות היטב של טעם חברתי עכשווי, שבשום פנים לא יחרוג מהן. פירט מוגבל כזה מבטא במדוייק את הרוח האמריקאית העכשווית; זו מתיימרת לשבור את כל הכללים, כולל כללים טבעיים, הנשברים באמצעות התייחסות מיסטית, עיסוק בכשפים ופעילות על-טבעית, אך מדובר בשמירה על כללי משחק: הפירט שבה ישמור את פעולותיו למסגרת המוסרית, שאל לו לסרט לכל המשפחה לחרוג מהן.

במקרה המסוים הזה, מאפשר "שודדי הקריביים" לצופיו לאכול את העוגה ולהותירה שלמה: צופיו יכולים להיות פורעי חוק ולשמור את עצמם – ואת פירות דמיונם – במסגרות המקובלות. במקרה של סרט זה, מהווה שבירת חוקי הטבע מהווה הצהרה על כך שאין להתייחס אל שבירת החוקים בצורה רצינית מדי.

מה שאין כן במערבון ובגיבוריו, החמושים באקדח; הריאליזם המובהק של המערבון, אשר איננו מאפשר חריגה מן המציאות, שומר על הפועלים בו צמודים אל הדרמה של החיים. החוק והיבטיו מהווים, כשלעצמם, סוגיה פוליטית – והמערבון מקפיד לשמור עליו. הפיראט המודרני, כפי שהוא בא לידי ביטוי בדמות המצוירת ב"שודדי הקריביים", מלמד אותנו דרמה שענינה המטפיסי-פסיכולוגי אינו מחייב אותנו לשמור אמונים לערכים המפליגים אל מחוץ לעולם הקולנוע. החיים מחוץ לחוק, כפי שמעמיד אותם ההבדל בין הסוגות, נוחים לפירטים בהרבה מחייו של איש המערב.

וכמובן שהבדל זה מתייחס גם למידת החופש שמבטא כל אחד מגיבורי הסוגה שלו; איש האקדח מחוייב להיות חפשי במסגרת מוסר חיים אמיתי. יתכן שזו הסיבה שבגללה איננו זוכים לאחרונה ליצירות רבות מתחום זה – ואולי גם לכך שהדוחים את המוסר האמריקני מאשימים אותו תמיד בכך שהוא מתפקד כ"קאובוי". לפיכך, ההשלכות הפוליטיות של המערבון ברורות במציאות של היום...

הפירט, להבדיל, אינו כל כך מציאותי או מחייב – והוא יכול להרשות לעצמו לחיות במימדים שבהם החופש שלו מהווה שבירת מסגרות חוקיות ולא הצעה אלטרנטיבית להן.

נתונים נוספים