סכנה ברורה ומיידית

 

סכנה ברורה ומיידית

 

בימים אלה מוקרן בישראל סרטו החדש של אבי נשר, "הסודות", העוסק בתיאור הדילמות שפניהן ניצבות נערות דתיות מן המגזר החרדי, השוהות במוסד לימודי בצפת. אין כמו סרט זה כדי להמחיש ולייצג את הסכנה הגדולה הנשקפת היום לערכי היהדות בחברה הישראלית. הסכנה איננה טמונה רק בסרט עצמו אלא – ואולי בעיקר – בעובדה שהקהילה הדתית הישראלית איננה מסוגלת להשיב מלחמה שערה מול ההתקפה שעורך הסרט על ערכי היהדות, כפי שהם מבוטאים על ידה.

"הסודות" מציג את מה שיוצרו רואה כמדיניות שלילית שכבשה את היהדות מתוכה ומטילה את כל כובד משקלה נגד זכויותיה האנושיות של האשה הדתית. בהקשר זה, הסרט משתמש ברעיונות מודרניים, האפייניים לחברה החילונית, כמו שחרור האשה, פמיניזם ואף נטיות לסביות, כדי להמחיש את מה שהוא רואה כביטויים של חופש, אשר לדעתו אין החברה הדתית בת זמננו מסוגלת להשלים עם קיומם ולהפנימם.

בנוסף לכך, מוצגת בסרט דרישה מן היהדות להיות מה שהיא לא, כלומר להיות תפישה דתית אוניברסלית, כוללנית, המתבססת על רגשות במקום על ידע אובייקטיבי. ברוח זו מוצג ב"הסודות" הלימוד התורני כמנותק מן המציאות המעשית במקרה הטוב – וכמנוגד לעקרונות הומניסטים במקרה הרע.

גיבורות הסרט, נשים צעירות המתגוררות בפנימיה לימודית תורנית, לומדות על בשרן את הניגוד שבין המסורת היהודית הממוסדת לבין פרשנות הומניסטית של החומר הלימודי היהודי. פרשנות זו מתאפשרת רק על ידי תפישה שלפי יוצרי הסרט היא נשית, חדשנית ואמיצה – ולפיכך גם כזו שניתן לבסס עליה עתיד טוב יותר. במסגרת תפישה זו תשוחרר, לפי הסרט, גם כלל הנשים החרדיות מכלא ביתן המשפחתי שבו הן חיות את חייהן כשהן מכונסות לד' אמות מצומצמות שנכפו עליהן על ידי שליטתה של גבריות שמרנית.

וכל זה מוצג לפני קהל חילוני בצורה אמנותית מתוחכמת ומשכנעת, שנדמה לצופה בה כי היא משחזרת בדייקנות את פרטי החיים הקיימים במגזר החרדי. דבר זה הוא בעל עוצמה מיוחדת בגלל העובדה שהיצירה משובצת בתמלילים מקוריים יהודיים אותנטיים, שנבחרו בקפידה על מנת לשרת את הערכים שאותם היא מבטאת.

אין זה מן הנמנע שיוצר הסרט, אבי נשר, האמין בעבודתו ובכך שהוא מבטא בה אמת אמנותית, אך הסרט מהווה שקר חי לגבי ערכיה האמיתיים של היהדות – וביטוי של פרשנות מוטעית, הנפוצה בציבור, הרואה את ערכיה היסודיים של היהדות כתואמים את מה שמקובל היום כערכים כלל-אנושיים, שחלק מהם נגזר מן הדת הנוצרית, כמו הבנה רגשנית של מושג האהבה ושימוש בו כדי לבטא חופש יצרי בניגוד לערך שכלתני.

הסרט, הכולל מספר תמונות עירום שלא יאפשרו לשומר המצוות לראותו, מפיץ את ההשקפות הללו בין צופים רבים שאינם מכירים את הדיוקים האופייניים ליהדות. אלה, אשר רגילים, באווירה הפוליטית הישראלית, לראות את היהדות הדתית כמייצג ערכים אנכרוניסטיים ונושא מסרים המנוגדים לחופש, מקבלים בסרט השלמה ואישור אמנותיים ורגשיים למטען שבו צוידו לפני כן. כפי שנאמר לעיל, מייצג הדבר מחדל הסברתי חמור של היהדות הדתית, אשר אינה חמושה בכלים ראויים להתמודד עם סוג זה של סכנה.

נתונים נוספים