גריפית

 

גריפית

 

"אני מאמין שיבוא היום כשסרטים ליריים גדולים ישתוו להפקות הגדולות ביותר של האופרה" כך אמר הבימאי גריפית.

כשגריפית החל להפעיל את המצלמה כדי לספר סיפור, ולא רק להשתמש בה כמציגה סיפור, הוא העלה את הקולנוע כאמנות אובייקטיבית, שכן הוא העלה את משקל נקודת המבט בסה"כ הנצפה ובכך תרם גם להבעת עובדת האובייקטיביות של המציאות המוצגת וגם הפך את הצופה לאובייקטיבי יותר על ידי העלאת מודעותו לתצפית זו. הוא עשה זאת הן באמצעות שילוב חזק יותר של הרמה החושית של החוויה, והן באמצעות החוויה הרגשית האישית של הצופה, אשר מצא עצמו מעורב יותר ולכן אובייקטיבי יותר מבחינת תפישתו את מלאות מה שמתרחש על המסך.

כל זה מחייב, כמובן, את ההסכמה לרעיון שהאובייקטיביות של מעשה בכלל ושל מעשה אמנותי בפרט גדולה יותר ככל שיש אחדות גדולה יותר בין המרכיבים ובין בני האדם המעורבים למרכיבים המעורבים בעשייה.

בזכות חזונו קידם גריפית את אמנות הקולנוע אל הרמה החווייתית ובכך עשה דבר הדומה לפעולתו הדרמטית של שכספיר, אשר ה"גלוב" שלו פנה אל קהל שצופה ומשתתף במה שמתרחש על הבמה בו בזמן.

ומעניין שעל אף שגריפית פעל בתקופה הראשונה של אמנות הקולנוע הוא היה גדול דיו גם כדי להבין את הפוטנציאל שקיים באמנות זו, שהיתה בתקופתו עדיין בחיתוליה, וגם כדי ליצור בה את התשתית לשפת התחביר הקולנועי, מה שכיום כבר ידוע כלשון מובנת לכל ילד.

נתונים נוספים