כוחו של הקול

 

כוחו של הקול

 

התפתחות הסאונד-אפקט בסרטים עם כל האסכולות שלו אומר התפתחות מעשית של הכרה בכוח הצליל במציאות בכלל ובאמנות בפרט.

ראיתי סרט שבו תוארה הכנתה הדקדקנית של פס-קול של קטע קצר מתוך ה"סימפסונים". מצאתי ענין רב בעובדה שדווקא פס-קול ריאליסטי, המנסה להשמיע לצופה את הדברים כפי שהם בצלילים ה"טבעיים", מכריח את אלה שמכינים אותו להקשיב יותר למציאות ולהפוך את "המובן מאליו" למובן באמת.

משמעות הענין, כאשר מרחיבים זאת באמצעות הרעיון של תעשיית הסרטים, היא העלאת מודעות האדם לצליל. התבנית שנוצרת היא האמנות מובילה את התעשייה להגברת מודעות האנשים למציאות באמצעות החוויה האמנותית - וזאת, בקנה מידה גדול יותר מכל מה שהאדם ידע עד כה.

שום פילוסופיה לא הצליחה לעשות במלים את מה שהצליחה ועושה מדי יום שאיפת האדם לחוויה אמנותית, כשהיא משוחררת על ידי היצע וביקוש חופשיים. מה שמתרחש באמנות הקולנוע (וכדאי לזכור שהמושג "קול" הוא חלק משמה) הוא דוגמה מובהקת לכך.

נתונים נוספים