סיבת הגבורה

 

סיבת הגבורה

 

צרפת וארה"ב מציגות בקולנוע שלהן את הגיבור שבניגוד למה שעושים השאר הוא פועל למען הצדק תוך סיכון קיומו החמרי-שרידותי, כשהוא מבטיח שמעשיו הם "לא למען כסף" והוא גם זה שמרוויח בסוף הסרט את הבחורה.

כשהגיבור נשאל "מדוע?" הוא עושה את מה שהוא עושה – מה שלרוב איננו קורה - אז בצרפת הוא אומר שהוא לא יודע או שהוא עושה זאת ללא סיבה ובאמריקה הוא אומר אחת מהשלוש: או שכמו האירופאי הוא איננו יודע, או שהוא מקריב עצמו למען טובת הכלל או משום שהוא נהנה מן האתגר.

במקרים שבהם מדובר באמנות הנחשבת כלא רצינית, כמו זו של "האיש ללא שם" במערבונים של הבימאי סרג'ו לאונה, אומר קלינט איסטטוד כי כל מה שמענין אותו זה כסף, אך ברור שהוא איננו מוכן להשפיל את עצמו למצבים של סדיזם או מזוכיזם כדי להרוויח עוד דולר – וברור שהוא מחסל רק את מי שבעיני הצופה פשעם מוכח מעבר לכל ספק והם ראויים למוות. עם זאת, יש בעצם העובדה שמערבוני הספגטי נעשו באיטליה די כדי שלא ניתן יהיה להתייחס לגיבוריהם ברצינות.

אך כך או כך כל אלה מסתכמים בטפשות, סתמיות או חוסר רציונליות המוצגת ומהוללת כגבורה. גם במקרים שבהם פועל הגיבור כגיבור אין לו מה לומר כדי להצדיק את עצמו בצורה בעלת עומק.

הדברים היו שונים אם היתה ברשות הגיבור גם תחמושת רוחנית-רעיונית ולא רק אקדח וכדורים או חרב, שלא לדבר על כך שיכול היה הגיבור להיות איש רוח של ממש, וככזה מתגייס לפעול באופן מעשי למען הצדק, כאשר הוא מתאים באמצעות רוחו את פתרונותיו לבעיות שבהן הוא נתקל בחייו.

מבחינה זו צריך הגיבור האמיתי לגלם אחדות אנושית של מוסריות ומעשיות. במקרה כזה היה גיבור הסרטים פועל, בכל מקרה, כשומר על זכויותיו, תהינה אשר תהינה, במצב שבו כל פעולה המנוגדת לכך תהיה מכוונת נגד זכויותיו וככזו, לא צודקת מבחינה מוסרית ומעשית.

נתונים נוספים