סרט טוב

 

סרט טוב

מה בין "טוב" ל"מהנה"?

פעמים רבות מתבלבלים בני אדם בין היותו של סרט טוב לבין היותו מהנה או מצליח. בהקשר זה מהווה, מבחינת האדם הפשוט, העובדה שמה שהופך להיות פופולרי אינו, בהכרח, מה שגורם לו הנאה, הוכחה שיש אי התאמה בינו לבין מה שנחשב לאמנות טובה. המסקנה המעשית שבני האדם, השונים זה מזה, מסיקים מפער זה יכולה להיות מכמה סוגים: שמוטל עליו לבצע התנתקות מאמנות בכלל או מהסוג האמנותי המסויים של הסרט שאותו חווה ו/או בחירה ביצירה שונה או אמנות שונה וכיו"ב.

עובדת הצלחתו הקופתית של סרט יכולה להתפרש בצורות רבות על ידי אנשים רבים, אך אין ספק שסרט מצליח הוא כזה שהצליח להביא רבים לראותו. אך אם וכאשר סרט מצליח הוא גם טוב – כלומר כזה שיש בו ערכים טובים וחשובים – אז הוא מצליח ביחס ישר להצלחתו להביא את הקהל להזדהות עם המתרחש על המסך בדרך שבה הדברים יגרמו לקהל לחוש שזה חשוב לו לדעת אותם בנוסף להנאה שיש לו מחוויית הצפיה ביצירה.

הכרה זו של הקהל איננה בהכרח ביטוי של ההכרה המושגית המודעת של קהל הצופים בערכים אלה אלא בהכרה באמצעות החווייה האמנותית, אשר לרוב מה שמאפיין אותה הוא שהיא נתפסת על ידי בעליה כביטוי של טעמו. בשל היות הקולנוע אמנות מורכבת חובה על המעריך לקחת עובדה זו בחשבון כחלק מהתייחסותו לקולנוע. אם, למשל, יש בסרט גרוע שירים יפים, הרי שלרוב לא יבחינו הצופים חובבי המוסיקה שיילכו לראותו כי מה שהם אוהבים בו אינו אלא המוסיקה שלו.

למעשה, את ה"סוד" הזה הבינו רבים במשך ההסטוריה כולה - ובמיוחד במשטרים הדיקטטוריים של המאה ה20. דבר זה הביא אותם לערוך כנסים פוליטיים שנתמכו באמנות טובה, כמו מוסיקה, אשר באמצעותה קשרו את ההמון לרעיונותיהם. זו הסיבה שבגללה חשוב שיידע האדם חווה האמנות לשפוט היטב את היצירה שלפניו ולא יבלבל בין ערכיה האובייקטיביים לבין טעמו האישי. בהקשר זה, מה שהאדם של זמננו מעריך כטעמו האישי הוא השם שבו הוא קורא לדרך שבה הערכים שבהם הוא מחזיק מוגשים לו כשהם מבוטאים בדרך האומנותית שמתאימה לו, כלומר כזו שהוא יכול להבין ולהסכים עימה גם יחד.

דרכי העברה אלה של ערכי האמנות הם אותות הלשון האמנותית, השפה שבה אומר האמן את דברו לקהל. כמו כל שפה מהווה ידיעתה את התנאי המוקדם להבנת הדברים הנאמרים באמצעותה - אך אין הם מהווים ערובה כלשהי לאיכות תכני היצירה שבה הם נמצאים. אך מעבר למסגרות מוגדרות אלה של תנאים המאפשרים תקשורת ישירה בין האדם החווה את האמנות לבין היצירה שבה הוא חוזה על המסך, מה שמדבר אליו בסרט הוא הערכים המוסריים שקיימים בו.

סרט הוא טוב ביחס ישר להצגתו ערכים בעלי חשיבות גדולה לקיום האנושי – והוא מצליח ביחס ישר ליכולתו לגרום לבני האדם הצופים בו להזדהות עם ערכים אלה. הסרט המושלם הוא זה המצליח לאחד ביניהם באמצעות חווייתו של הצופה – בין הערכים החיוביים שבהם הוא דוגל ואותם הוא מעביר, לבין תפיסתו, הבנתו והכרתו של קהל הצופים בו.

מכיוון ששני ערכים אלה – תחושת ההזדהות האישית, המבוססת על החוויה והחשיבות האובייקטיבית של הערכים – תואמים במציאות, מסייעת המציאות להביא את הצופה בסרט לדעת מה שמתרחש בכל רמות הידיעה. כמו במציאות, צפיה בסרט טוב מהווה איחוד של רמות הידיעה השונות, החל מהתצפית השכלתנית וכלה ברגש שנוצר עקב הדרמה.

דומה הדבר לראיית אדם, שבו מאוחדים תכונות חיצוניות, גופניות, עם תכונות פנימיות, רוחניות. סרט טוב - כמו אדם טוב - יהיה כזה שבו החיצוני הוא חיובי והוא מאוחד עם הפנימי, החיובי אף הוא. זו גם הסיבה לכך שחוויית המפגש עם אדם טוב - כמו עם סרט טוב - יכולה להעניק לאדם הצופה תחושה של הנאה, אך לא בהכרח ידיעה של איכות כוללת - שרק היא יכולה להבטיח שהסרט שרואה האדם זכאי באמת להגדרה "סרט טוב" ולא רק "סרט מהנה".

נתונים נוספים