שיתופיות בפעולה

 

שיתופיות בפעולה

פעמים רבות ניתן לשמוע בחברתנו בני אדם המבכים את הכשלים שקיימים בחברה מחמת אי רצונם או יכולתם של בני אדם לשתף פעולה זה את זה, ולרוב תולים את הסיבה לדבר בהיותם של עניני בני האדם מנוגדים זה לזה. בכלל, הרעיון של "ניגוד אינטרסים" הוא שם דבר באוויר חברתנו וכזה שבו תולים הרבה ממחדליה של החברה האנושית.

אך עם זאת, אם יתבוננו בני האדם ביסודות החברה שהם חיים בה הם לא יוכלו שלא להבחין במידה העצומה של שיתוף פעולה שקיימת בבסיסה, כאשר דבר זה מערב רמות גבוהות מאד של תקשורת והתאמה; למעשה מדובר בהתאמות כל כך גדולות, מתוחכמות ועדינות שיכול היה הדבר להיחשב כדמיוני אם לא היו בחברתנו הוכחות ברורות לקיומו של שיתוף פעולה כל כך מדוייק ואמיתי כל כך הרבה.

אחת ההוכחות הברורות האלה, שבהן יכולים כולנו לצפות בחיינו הוא יצירות האמנות הגדולות והמורכבות שמצליחים בני אדם ליצור תוך שיתוף פעולה המצריך רמה גבוהה, השתדלות של רצון טוב ודיוק ביצועי מצד בני אדם רבים; לרוב אין אנו חושבים על כך, אך כמעט כל סרט קולנוע שאנו רואים – ובמיוחד הטובים שבהם - מייצג רמה גבוהה ביותר של שיתוף פעולה בין אמנים רבים.

סרט קולנוע הוא יצירת אמנות המערבת את עבודתם של מאות אנשים – ולעתים יותר מכך – שהם בעלי מקצועות שונים זה מזה; מדובר בכותב, בימאי ומפיק, בשחקנים, צלמים, אנשי תפאורה, ציירים ועורכים – וזאת רק כדי למנות את העוסקים באמנות גופא. בנוסף לאלה נדרשים כדי לייצר סרט גם עוד בעלי מקצוע רבים, שחלקם יפעלו בתחומי הטכנולוגיה המעורבת בעבודת יצירת הסרט וחלקם יעסקו בשירותים, בלוגיסטיקה ובצדדים הרבים האחרים של ההפקה. כל אלה אמורים להפיק רצף שיעניק לצופה בו חוויה בת שעה-שעתיים שתהיה בה אחדות אשר תנבע, בהכרח, מכך שכל אנשי המקצוע הללו מבינים ומתאמים את פעולותיהם זה עם זה ויחדיו הגיעו ביניהם לשיתוף פעולה המבוסס על הסכמה לגבי התוצר הסופי.

 

נתונים נוספים