דרך המהפכה

פרטים
עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
כניסות: 1415

 

דרך המהפכה

חיים של שקר בסרט "חלון פנורמי"

בעולם המערבי, המודרני והחופשי (יחסית), האדם אינו מממש את הגלום בו במלואו. הדבר נובע מכך שהתרבות כולה מבוססת על הסכמיות פנימית שאיננה משרתת את היכולת האנושית הטבעית באופן מלא, ולמעשה מסתירה אותה מאחורי שגרת קיום ששקר ביסודה.

סרט חשוב ביותר שראיתי לאחרונה העוסק בנושא זה הוא "דרך המהפכה" (הקרוי בעברית "חלון פנורמי"). הוא עוסק בערכים שקריים אלה של התרבות המערבית במאה ה20. מדובר בטרגדיה הממחישה את תוצאות השקר החברתי המוסכם, הלא מילולי, באמצעות סיפור אופייני של חיי הנישואין של זוג אמריקני – גבר ואשה - בשנות החמישים.

זוג נשוי זה, המגלם את שיא אידיאל ה"נורמליות" של מה שקרוי דרך החיים האמריקנית, חי בעיירה אמריקנית טיפוסית, כשהגבר עובד כאיש מכירות במשרד בעיר הגדולה הקרובה ואשתו עקרת בית ומגדלת את שני ילדיהם. אף אחד מהמעורבים, כולל שכניהם הקרובים, איננו מישהו "מיוחד" מבחינת כשרונות אישיים או מטרות חיים מיוחדות. מכל בחינה הניתנת לראיה מבחוץ, חייהם מושלמים.

אלא שהם אינם ממש מאושרים. הסיבה לחוסר האושר שלהם, על אף שחייהם מתנהלים על מי מנוחות, הוא שהם, כמו כל החברה שהם חלק ממנה, חיים בשקר. השקר שלהם איננו מתבטא בענין מסוים זה או אחר אלא בכך שבדרך חייהם הם אינם ממצים באופן מלא את יכולותיהם וגם אינם מבטאים את הדבר בצורה מפורשת וברורה כלפי חוץ.

בחייהם המושלמים לכאורה הם ממצים את כל הנוחיות שמעניקה להם תרבות השפע של אמריקה: הם חיים בבית נאה, מרווח, ברחוב שנקרה "דרך המהפכה" אף שבחייהם אין שום דבר מהפכני או מרדני, הקורא תגר על הסדר הקיים, אלא דווקא הליכה מתמדת בתלם שלא הם יצרו למען עצמם אלא נוצר על ידי אחרים מסביבם.

השקר הקבוע הזה, שהוא הבעיה היסודית ביותר של החיים המודרניים, מתבטא בכך שהאמריקני השקרן אינו יודע שהוא שקרן כי אתה לא יכול לתפוש אותו בשקר, כלומר – בשקר מילולי. זה לא מכיוון שהוא לא משקר, אלא מכיוון שהוא לא משקר מילולית. השקר של חייו איננו קיים במה שהוא אומר – כי הוא פשוט למד לשקר בצורה שלא ניתן לתפוש אותו בשקר – אלא בדרך חייו. השקר הזה מתבטא בכך שהוא חי בדרך שבעצם איננה מלהיבה אותו באמת, שאין בה מה שמעניין אותו במיוחד, שהוא חי תוך ציות לדרך שבה בני חברתו חיים, כל יסוד הנחה שהחיים שהוא חי הם חיי אדם אמיתיים.

אך דבר זה איננו נכון – והוא משלם עליו בכך שהוא אינו חש סיפוק אמיתי. זה קורה מכיוון שהוא סבור שהשקר הוא ענין חברתי, ענין בין אישי, המתקיים אך ורק בין בני אדם. במצב כזה, קל מאד לחשוב שאם לא תופשים אותך בשקר אתה אינך משקר. זוהי משמעות ראיית השקר כדבר חברתי ולא מציאותי.

אדם החי את השקר הזה אינו רואה את האמת כערך שקיים בין האדם לעצמו. הוא אינו רואה את האמת והשקר כנושא מוסרי אלא כענין של נימוס או של יחסים חברתיים ראויים. זו טעות נפוצה, שגורה וניתנת להבנה: כמעט כל אחד חושב שהוא אומר לעצמו תמיד את האמת, פשוט מכיוון שאנשים לא מבינים איך, בכלל, יכול אדם לשקר לעצמו.

אך הוא יכול – והשקר העצמי הוא הדבר המסוכן ביותר. למעשה, הוא מסוכן הרבה יותר מלשקר לאחרים. סכנתו מתבטאת במיוחד בכך שקשה ביותר להבחין בו ולכן גם להפסיקו. אך שקר מסוג זה הוא האחראי לטרגדיות אישיות רבות מספור, המקיפות רבים מבני האדם החיים בתקופתנו, ומונע מהם להיות מאושרים.

נתונים נוספים