המלאך הכחול
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1360
המלאך הכחול
צפייה בסרט "המלאך הכחול" של סטרנברג עם אמיל ג'נינגס ומרלן דיטריך משכנעת כי מדובר ביצירה בעלת חשיבות גדולה, הסובלת מבעיות של זמן.
על אף עובדה זו, מדובר בסרט חשוב שלא מוערך מספיק. במיוחד על רקע שנת עשייתו - 1930 – בולטת המשמעות המאיימת שאליו הוא מכוון לגבי מה שקרה בגרמניה של בין שתי מלחמות העולם. זוהי תרבות שהאינטלקטואלים שלה, אנשי הידע והתרבות, ניתקו מן המציאות, הפקירו את התרבות לידי אנשים מן המעמד הבינוני והפכו להיות למעשה משרתים בידיהם.
הסיפור מצביע על הצורה בה מתפתח תהליך שמתחיל בהתאהבותו של פרופסור, המשמש כמודל חיקוי וכמורה בבית ספר תיכון, בנערת קברט קטנה וחסרת משמעות. זו, באמצעות כלים אופייניים של נשיות זולה, מצליחה למוטט אותו ולהפכו מאיש רוח שהעיניים נשואות אליו לחדל-אישים חסר בסיס מוסרי.
לכאורה הנערה היא האשמה בכליונו, למעשה מדובר בתמונתה הערכית של חברה שלמה: מכיוון שהפרופסור המאוהב נושא בקרבו את זרע החידלון והניתוק שמשתלט עליו הרי שהוא הוא האחראי המלא והמוחלט למה שקורה לו. מבחינה זו הסרט הוא טרגדיה נוראה של אדם, המצביעה על גורלה של חברה שלמה שנזרקה לתהום של בינוניות וחומריות אחרי שננטשה על ידי אנשי הרוח.
גיבורה המיוסר של היצירה הוא סמל לחברה הגרמנית ולמוצאותיה מאוחר יותר, כשהאינטלקטואלים שלה הפכו תוך פחות מעשר שנים מאבירי תרבות הרוח האנושית למשרתיהם של סובאי בירה במרתפים וזוללי נקניקיות בראש חוצות.
דמות זו מהווה בהווה סמל חשוב לחברה המערבית הנשלטת עד היום על ידי אנשי החומר. דבר זה בא לידי ביטוי בהערצת אנשי השמאל של היום במיוחד בתחום התרבות והאמנות את תרבות הקברטים שהגיעה לשיאה ביצירותיהם של וייל וברכט, לאחר שצורת בידור זול זה כבשה את מקומן של יצירות המופת שחיברו גאוני העולם הגרמניים. מעולם הקברט, שהוא זה שמשחית מוסרית את איש התרבות הגבוהה, מגיחה גם "המלאך הכחול", שכבשה מאוחר יותר גם את הוליבוד: מרלן דיטריך.
ואולי, במובן מסוים, מהווה הקריירה של דיטריך רמז להשתלטות שאותה מתאר הסרט.