המלך הדייג
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1073
המלך הדייג (פישר קינג)
סרטו של טרי גיליאם בהשתתפות ג'ף ברידג'ס ורובין ויליאמס מתאר את מערכת היחסים של שני גברים. מה שבתחילת היצירה נראה כפגישה מקרית של זרים הופך עם התפתחות העלילה למהות בעלת הגיון פנימי מחוייבת המציאות וטעונה בערכים חשובים.
ג'ק הוא איש תקשורת שהוא אנטי תקשורתי. מה שלכאורה הוא סתירה במונחים מצביע על בעיה של פיצול אישיות מסוים שמתבטא, כפי שזה בא לידי ביטוי אצל שדרנים רבים, בכך שהוא אינו אוהב בני אדם. למעשה, המצב גרוע יותר: הוא שונא אותם.
הוא שונא אנשים, לפי הגדרתה הקולעת של בת-זוגו לחיים. הוא איננו מסוגל א. לקבל לתפישת עולמו קיומם של אנשים "פשוטים" ואת עולמם כלגיטימי. ב. לתת להם מעמד שווה, מבלי לראות אותם מלמעלה במבט של איבה.
ג'ק הוא אינטיליגנטי ביותר והוא תופש תבונה כחכמה. הוא בונה עליונות על יכולת ניתוח אך הוא רחוק מן המציאות: הוא מייצג ידיעה שאיננה פועלת בכיוון הנכון ואיננה בשימוש נכון: לפיכך, במקום התקרבות למציאות הוא חווה התרחקות מן המציאות.
הוא אינו נותן לקבצן נדבה בתירוץ ש"זה לא ישנה" אך הוא כן מסוגל לשנות עולמות: כשהוא אינו מתמקד בעצמה החיובית שיש בידו הוא גורם להשמדת עולמות על ידי טפשות, ציניות ופחדנות מטפיסית מן העולם. בשל כך הוא מאבד את מלכותו ומושלך להיות קבצן – מלך קבצן.
"יש אנשים שנועדו לגדולה, כמו וולט דיסני והיטלר" – אמירה זו שלו מהווה חשיפת אי היכולת להערכה אתית של האינטלקטואל האמריקני השולט באמצעי התקשורת. אי יכולת זו הולכת יד ביד עם הסירוב לראות יחסי סיבה ותוצאה כדי שלא לקחת אחריות על הפשע שהוא אחראי עליו.
אנשים כמו ג'ק אחראים למצב הרוח הכללי של הציניות החברתית ולמעשה, בסופו של דבר, לעוני, כי אין להם ערכים חיוביים מוגדרים שהם נאבקים למענם. במובן זה עוסקת היצירה בקיומן של שתי סוגי חברות: אחת, שבה החברים ערבים זה לזה ושניה, שבה האנשים נוטשים זה את זה. ברגע הכשלון הראשון, נטשו את ג'ק מנהליו והוא ללא עבודה, אף כי הוא מצא לעצמו מפרנסת.
מול החיים חסרי הערכים של ג'ק, אשר קיומו הפיזי מובטח, אך הוא אינו רוצה בו, מציג מצילו, פרי, ערכים של אבירות ואצילות נפש. הוא רואה בג'ק את הטוב שבו, את הפוטנציאל – וכשהוא נותן לו תכלית, הוא מציל אותו מבחינה נפשית, כי מה שחסר לו הוא תכלית.
אחד הדברים שמתגלים לג'ק הוא שמתוך החיים בזבל נראים הערכים ברורים יותר מאשר ממרומי המגדל העשיר, או בתוך הלימוזינה שבהם חי ג'ק כבחממה מנותקת. אן, חברתו לחיים של ג'ק, מגינה עליו מפני העולם החיצון ונותנת לו מחסה. היא אינה זוכה להערכה כי ג'ק – שכביכול "ריאליסטי" בתוקף היותו איש השכל שביניהם – הוא עיוור למציאות. פרי, לעומת זאת, על אף שהוא נראה כמנותק לגמרי מן המציאות, הוא הריאליסט האמיתי מביניהם– באמצעות האידיאלים שלו. הם מאפשרים לו להבין את רוח הדברים ובכך, למעשה, לתפוש מה שמתרחש באמת במציאות.
היחסים בין פרי לג'ק הם היחסים בין איש הרוח לאיש החומר – ואיש הרוח גורם לאיש החומר למצוא את הרוח בתוכו ולממש אותה.
תנועתו של ג'ק לקראת הצלתו הנפשית מתחילה בכך שהוא נתקל באפשרות לכפר במשהו על פשעו דרך האיש שבגללו נרצחה אשתו. העולם שאותו בנה פרי כדי להימלט מאימת המציאות איננו מציאותי, אך הרעיונות היסודיים שבו מציאותיים, ובאמצעותו הוא מסוגל לנווט את עצמו החוצה. מערכת הדימויים שלו מורכבת מאלה שסיפק המיתוס הנוצרי האבירי, מאלה שמספק העולם המודרני ומהמציאות הפיסית-אובייקטיבית שמסביבו.
פרי משתמש בג'ק כנבחר שיעזור לו לצאת מהבוץ שבו הוא תקוע ובכך ישלם ג'ק במשהו על הרעה שביצע. בהקשר זה, היצירה מבוססת על הרעיון שהגאולה האישית של אדם אחד את רעהו מהווה את המפתח לגאולתו העצמית שלו. לכל אדם עולם דמיוני סובייקטיבי שבו מתרחשת עלילת חייו. חולי הרוח הממלאים את העיר הם אנשים שלכל אחד עולם משלו ובו מתבצעת עלילה. כדי לסייע לאדם יש להיכנס לעולמו ולפעול לגאולתו באמצעות עולם הדימויים שלו.
כל קבצן הוא עולם. בבניית העולמות חלק חשוב לתעשיית הבידור, הקולנוע והטלוויזיה, המודגשים רבות ביצירה. אלה הם ספקי המיתוסים המודרניים וככאלה הם מספקים גם את הערכים. היצירה קובעת שמדובר במערכות חשובות לצורך ייצוב פסיכולוגי, שניתן להשתמש בהן כדי לרפא – ערך תרפויטי. זהו הערך המשותף למכלול היצירות הרוחניות המופיעות בסרט, החל מתחנת השידור וכלה בשיר הנושא.
ערך השידוך הוא גבוה אובייקטיבית: ליצור קשר מציאותי, לחבר שני עולמות בצורה שכל עולם ייתן לעמיתו את מה שחסר לו. שני אנשים תומכים זה בזה. העזרה נותנת לאדם יציבות נפשית ושחרור: כשהאדם משלם במעשה טוב הוא יכול להשתחרר ממה שמדריך את מנוחתו.
כשפרי נרדף על ידי הסיוט שלו הוא צועק כלפי האויב הנעלם: "איפה אתה?" – אם אנו יודעים איפה האויב אנחנו יכולים לנצח אותו. הבעיה היא שאיננו יודעים את המקום שממנו הוא מגיח: אנו איננו יודעים את מידת האובייקטיביות שלו ואת יחסה לסובייקטיביות שלנו, כלומר כמה ממנו מורכב מהעובדות האמיתיות של העולם החיצון וכמה מהחששות שלנו ומהערכים שאנו בנינו בתוכנו.
אחד ההבדלים הבולטים והמובהקים בין ג'ק ופרי הוא שבזמן שפרי יודע מהי אהבה ומה הוא אוהב, ג'ק איננו יודע זאת. הדבר נובע מכך שיש הבדל בין התסבוכת שכל אחד מהם נמצא בה: האסון שקרה לפרי הוא אובייקטיבי – הוא הותקף על ידי אירוע חיצוני ועם כל הסיבוך שבמצבו הוא יודע שמדובר בעימות בינו לבין אירוע במציאות החיצונית. ג'ק מסובך קשה יותר מכיוון שחלק ממה שפגע בו בא ממנו ולכן הוא מסובך בשאלות של זהות עצמית שנובעות מיחס בין מהות יסודית חיובית שנמצאת אצלו בכוח לבין מהות שלילית שבאה לידי ביטוי בפעולות העבר שלו ובחוסר-האחריות שלו בהווה.
הסכנות שניצבות בפני פרי הן אובייקטיביות. בפני ג'ק סובייקטיביות. אחרי שפרי נכנס לתרדמת, ג'ק חוזר לבועה מפחד של לקיחת אחריות – אך הוא כבר היה שם, והוא יודע שמדובר בצורת חיים שהיא, בעצם, מוות – שלמעשה הוא עלול לאבד את מה שהשיג בתהליך שעבר – ואז הוא חוזר. בין היתר, הוא חוזר, כי הוא יודע – הוא למד – שיש במציאות מצב של "תן וקח" שאם לא מצייתים לו עלולים להיבלם ולהיעצר – להיות מקוללים. הוא יודע שאין ברירה לגבי זה.
מדובר במצב מטפיסי שבא לידי ביטוי במצב הנפש: זה איננו משהו שהאדם יכול להתנער ממנו. חברות, נישואין, אהבה – הן צורות של אחריות אישית שאותן חייב האדם לעצמו. כשג'ק מדבר עם פרי על כך הוא אינו חייב לו משהו. הוא מדבר, למעשה, עם החלק שפרי כבש באישיותו שלו, עם עצמו: המחויבות כלפי חוץ היא, בעצם מחויבות כלפי פנים.
"אינני אחראי. אינני חש אשם" הן אמירות של נפש מעונה אשר חשה אחריות ואשמה. הוא יודע שהוא חייב לעשות דברים כי חברו סומך עליו שיעשה. הוא לומד את כוח הרוח כשהוא חש מחוייב לפעול על ידי דבר שאינו פיסי ואינו חיצוני לו. הרוח היא פנימית ולחצה הוא מה שנקרא "מצפון" בפי העם. למעשה, מדובר בשאלת חיים ומוות רוחנית.
החשוב הוא נכונותה של הנוסחה ולא הצורה שבה היא מופיעה: זהו היחס בין הלבוש החיצוני למהות הפנימית, שהוא היחס בין המלך לדייג. בהקשר זה, מבצע השגת הגביע הוא האות למוכנות למעורבות עצמית וסיכון עצמי – נתינה שאיננה מן השפה לחוץ אלא כוללת את המעורבות של המהות בפעולת המציאות החיצונית באופן מלא.
הכפרה, הישועה, השגת התכליות והגשמת המטרות מצריכות עבודה, וכך גם מצבי ההכרה. כפי שפרי רוצה להיות ראוי לבחורה שהוא אוהב, זקוק גם ג'ק למסע גילוי עצמי כדי להגיע להבנה שהוא אוהב את בת-זוגו, שהיא שלו זה מכבר. על המלך להיות דייג כדי להיות מלך מאושר.