מסייה ורדו

 

מסייה ורדו

מתוך התבוננות ביצירתו של צ'פלין "מסייה ורדו" ניתן לראות כי הוא הצליח ביצירתו למצוא את המיזוג המוצרטיאני שבין המשעשע לרציני*: יצירתו האמנותית הראשית של צ'פלין, הדמות המפורסמת שלו, דמות הנווד, מהווה התגלמות המהות האנושית שיש בה את כל היסודות האנושיים החיוביים הכוללים מחד רגשות נאצלים ורצון טוב ומאידך את המחדלים והכשלונות שעלול אדם לעשות בדרך אל השגת הטוב. מסיה ורדו הוא דמות הנווד שהתבגרה בעקבות המלחמות והפכה לפרגמטיסטית, במיוחד בתחום תאוות השרידות האנושית, אלא שרצון הקיום שלו אינו מכוון אך ורק לשרידותו שלו אלא לשרידות משפחתו, שלמענה הוא מגיע לסיכון עצמו – וערכיו האנושיים.

"מסייה ורדו" דן, בין היתר, באמון שאנו נותנים באדם, בקריטריונים המוסריים של אמון כזה בחברת זמננו. בדרכו האמנותית המיוחדת חושף בפנינו צ'פלין את הצביעות החברתית אשר איננה מרשה ליחיד לעשות אפילו חלק קטן מן הפשעים שאדוני החברה מבצעים כענין של שגרה; מסייה ורדו הוא אדם שהחליט ליישם באופן פרטי את מה שאנשי ממשל עושים באופן קבוע בממסד הציבורי; כמו איש שלטון הוא לוקח לעצמו את הזכות לחרוץ גורלות של בני אדם לחיים ולמוות - והוא עושה זאת ע"פי קריטריון מוסרי שמעמיד את פרנסת אשתו וילדו, אשר אינם מסוגלים לכלכל את עצמם, כערך עליון מעל לכל.

בפעולתו קורא ורדו תגר על המוסר החברתי המצדיק סוג כזה של החלטות שנעשות על ידי יחידים על חייהם של מליונים באירופה של המאה ה20. מבחינה זו, לא רק שלא נס ליחו של הסרט מבחינת עצמתו האמנותית, אלא שנושאיו חמורים ורציניים היום לא פחות משהיו בעת בה נוצר - וכך גם השאלות המוסריות החמורות שהעלה צ'פלין ביצירתו.

ביצירתו מנתח צ'פלין, בין היתר, את תוצאותיו הנפשיות של מהלך לא מוסרי זה שלוקח על עצמו אדם "רגיל". פעולה כמו שלו, שהוא מבצע כנגד טבעו האמיתי, על יסוד צרכים כלכליים ומתוך גישה פרגמטית וציניות שאינם טבעיים לו, תביא את היחיד לחויית חיים מנותקת שבה הוא יפרק את עצמו מבחינה אפיסטמולוגית (הכרתית) – הוא ייהפך לשכחן, חסר ריכוז, מנותק מחד ומוכני מאידך. כך, דרך הצגתו של המחיר הנפשי שמשלם אדם כזה על מדיניותו, מציג לפנינו צ'פלין את אופי דמותם של שליטי חברתנו: הפוליטיקאים, בעלי ההון ואנשי השררה אשר מנהלים את חיינו מתוך אימפוטנציה רגשית ואי יכולת לראות את המציאות נכוחה.

נגיעתו הכואבת והחודרת של צ'פלין בשאלות המוסר החמורות ביותר וערעורו המופגן על קדשי החברה - מוסדות השלטון, הנישואין והחוק - היו, ללא ספק, בין הסיבות שגרמו לירידת קרנו של צ'פלין כיוצר בעיני הביקורת החברתית ומה שגרם, בסופו של דבר, גם לגירושו, למעשה, מארה"ב ולסיום עבודתו של יוצר גדול זה.

* יש, עם זאת, לציין כי יצירתו של צ'פלין אינה מושלמת כשל מוצרט כי שירתו של האדם הקטן, הפשוט, אשר רוצה רק להתקיים היא בכל זאת רק צד אחד של המטבע האנושי והיא חסרה את האצילות של היצרנות והיחידאיות האנושית אשר קיימת באדם הגדול.

נתונים נוספים