סיפורה של נזירה
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1876
"סיפורה של נזירה"
בצפייה בסרט בכיכובה של אודרי הפבורן מגיעים לחשוב על ההיבט האפיסטמולוגי של חיי הנזירה: לשכוח, לוותר על הזכרונות, לא לדעת.
ביצירה מוצג המאבק הדרמטי בין להיות משהו ללהיות כלום. זה מעלה את השאלה: האם יש קשר בין המלה NUN לבין המלה באנגלת שמציינת כלום, מאומה, שום דבר; אני נזירה = אני כלום.
זה מעלה שאלה: האם יכול אדם לבטל את עצמו?
האם יכול אדם לקיים סתירה: מחד לבטל את רצונותיו שאיפותיו מטרותיו ותכליותיו ולהישאר, בכל זאת, מהות שלמה במציאות? האם אין העצמיות, בהקשר של חיי נזירה, כוללת בהכרח את הרצון גם להיות נזירה, במידה והדבר מייצג את הערכים הגבוהים שלך?
האם זה שעושה דיאטה או מכניס את עצמו למשטר של צמצום או חוסך כסף למען מטרה נעלה אינו פועל בכך למען ערכי עצמו?
ספק שזהו סרט חשוב נגד הנצרות. במובן זה מדובר בגרסה הרצינית של מריה מ"צלילי המוסיקה". מה שנאמר שם בעדינות ומאחורי הקלעים, ב"אי ההתאמה" בין מריה חפצת החיים לחיי המנזר, הופך ב"סיפורה של נזירה" להצהרה כואבת על חיים מאוימים.
מהמכלול ניתן להבין כי הנזירות – חטיבת חוד נגד החיים, המסוכנת ביחס ישר להיותה מכובדת ואהודה בציבור כ"לא מזיקה".