יודע לא יודע

 

יודע לא יודע

 

צפיתי זה עתה בקטע הקלאסי מ"סופרמן" הראשון, שבו הוא מציל את נערתו הנופלת מבנין ונזכרתי בספרי את הסיפור לכיתה ההיא בבית הספר היסודי בעיירה ירוחם, לפני שנים רבות, ובהתלהבות הרבה שאחזה בילדים לשמע ההצלה. ענין רגיל שראוי לציון הוא המתח שיוצרת בך סיטואציה אמנותית דרמטית מוכרת. אף כי אתה מכיר ויודע את הסיפור אתה נמתח ובהכרח אתה חייב להסכים עם כך שיש בנמצא יותר מ"אתה" אחד או, במלים אחרות, שאנו מתייחסים ליצירת האמנות ביותר מרמה אחת: ישנה רמה שיודעת את סוף העלילה ולפיכך, עד כמה שזה תלוי בה, אין לה ענין בשאלת סיום הסיפור - ורמה אחרת, שחווה את האירוע בצורה רציפה, שאיננה יודעת את ההתפתחות וזו באה לה כהפתעה.

נתונים נוספים