קול המון

 

קול המון

 

בסיום "גרסת בראונינג" מציג הקהל, המגיב על דברי המורה הגיבור קרוקט-האריס, באמצעות התלהבותו מדבריו, אנטי-תיזה לגישה המוצגת על ידי מנהל הבית – גישה הגורסת שעניני הגוף עולים על עניני הרוח ושהאמת חלשה יותר מכיסוייה החיצוני.

בסיום "כמעיין המתגבר" נותנת אין ראנד לחבר מושבעים לקבוע את צדקתו של הוארד רוארק.

גם ב"אטלס" מדגישה ראנד את העובדה שהקהל בבית המשפט מגיב בחיוביות כלפי עמדתו של רירדן.

מה שמשותף לכל אלה הוא הזיהוי שהקהל הרחב – שהוא, למעשה, הקהל בכל הקשר נתון – הוא ביסודו נבון ומכיר במציאות, באמת ובצדק בצורה ישירה, החודרת דרך הכיסויים המטעים, נסיונות הרמיה וההטעיות המכוונות של כל מערכת דוגמטית ומטריאליסטית.

נתונים נוספים