המזימה הבריטית

 

המזימה הבריטית

הבריטים נטשו את המנדט נטישה אשלייתית, אחרי שהכינו מנדט גדול יותר – מנדט נוצרי בינלאומי – כלל עולמי – שמרכזו באו"ם וברגע שבו קיבלו על עצמם היהודים הקאפויים את ההשגחה על חבריהם כלפי העולם (להחזיקם קצר כדי שלא יפרקו עול ולשמור על הסדר בתוך הבלוק) יוכלו הם, כך סברו, לשלוט בעם היהודי כולו.

למעשה, עקבו הבריטים בקפידה אחרי הנתיב שהשאירה הכנסיה הנוצרית במטרה להמשיך ולנצל את היהודי כמשרת האימפריה. הטכניקה השליטתית שלהם התמצתה בעיקר בשמירה על אלה: לא לתת ליהודים בישראל חופש / זכויות ועל ידי כך לאחוז באשכי היהדות כולה.

ואסור שנשכח שהעצמות הפוליטיות שהם, אומות העולם, זורקים לנו – כמו מה שהחל ברשיונות הגירה עוד לפני המלחמה הגדולה - הן עצמות צאצאינו וידידינו ובני עמנו, שהיו מאז ומתמיד בעלי זכות להתיישב בארץ. אלא שהעדפת הבריטים את הערבים לא נבעה באמת מאהבתם להם או מהמחשבה שלהם יש זכות גדולה יותר משיש ליהודים לשבת בארץ ישראל. הדבר נבע מהזיהוי הבריטי של מה שבן-גוריון הציע: אפשרות מתן השירותים המיוחדים ששליטי היהודים נהנו מהם במשך הדורות.

כי הבריטים, כמו רבים לפניהם, כולל הרומאים, הבינו את הסוד: שאין בעולם משרת טוב כמו היהודי.

נתונים נוספים