מונופולין השואה ב

 

מונופולין השואה ב

על תחרות המסכנות

חמישים שנה זה נמשך ונמשך: בכל פעם שמגיע לישראל לביקור שגריר כלשהו, ראש מדינה, אישיות אינטלקטואלית או אמן דגול בעל שם עולמי, הוא מובל בטכס קבוע אל בית "יד ושם" בירושלים. שם, מול מצלמות מתקתקות, הוא חייב לומר משהו שמראה כי הוא מזדהה עם סבל העם היהודי – מה שמבחינה פוליטית הוא שווה-ערך לתמיכה במדיניות מדינת ישראל.

כמו גאנדי, שהצליח לגרום לגירוש הבריטים מהודו פשוט על ידי כך שהיה נוצרי יותר מהם (אף על פי שהגיש, כמו שאר העריצים הפציפיסטים, את הלחי השניה של אחרים), ניצל השמאל הישראלי את עובדת הסבל של העם היהודי בשואה ככלי פוליטי בעולם הנוצרי. העקרון השולט במוסר הנוצרי, שהוא גם יסודה התפישה הסוציאליסטית, קובע כי הסובל = צודק, כלומר: אם בעימות כלשהו אתה החלש והסובל אז אתה הצודק. בשל עקרון זה לבדו, הצליחה ישראל הסוציאליסטית, במשך שנים רבות, להשיג מקדמים גבוהים של סיוע ותמיכה בינלאומיים על חשבון סבלות היהודים המעונים והנרדפים.

סוס הרעיון הזה הועיל כל-כך למנהלי המדיניות של הציונות הסוציאליסטית, שהם המשיכו להריץ אותו כדי לגייס תמיכה בכל הזדמנות – בין יהודים ולא יהודים כאחד – מבלי לשים לב לכך שסוסים אחרים נכנסים למירוץ. סוס האנטישמיות והסבל היהודי ניצח כל עוד היה היחידי במירוץ – אך לפי חוק יסוד כלכלי הקובע ששום מונופול מצליח אינו יכול לפעול לאורך זמן מבלי שהצלחתו תמשוך מעוניינים אחרים, הזמינה הצלחתו סוסים אחרים למירוץ. "אם סבל הוא הענין" – אמרו המתחרים – "גם אנחנו יכולים לייצר סבל".

בעולם שערכיו נקבעים, במידה מרובה, על ידי הערכים הנוצריים, הסבל – מאז צליבתו של ישו - הוא מטבע עובר לסוחר. מדינת ישראל לימדה את העולם במשך חמישים שנה איך לנצל סבל כמטבע מדיני.

זה התחיל כסיור חיפוש "אוצרות סבל" במדינות העולם השלישי על ידי התקשורת העולמית ששבעה מן השואה היהודית. כך הרוויחו מדינות אפריקה ואסיה שסבלו מאסונות טבע כבדים סכומי סיוע נכבדים ממדינות המערב – ומהר מאד הבינו גם מדינות קומוניסטיות שהצהרה על מצב כלכלי קשה תביא לכיסם של שליטיהן הרבה יותר משאבים מערביים ממה שיצליחו להוציא מן המערב במלחמה, קרה או חמה...

שודד טיפש גונב תרנגולת ואוכל אותה ביום. שודד חכם מגדל את התרנגולת שהוא גונב כדי שתטיל לו ביצים למשך שבוע. שודד גאון מצליח לגרום לכך שהנשדד יגיש לו, במשך כל ימי חייו, כל בוקר חביתה וכל צהריים שניצל. בעולם של היום, נגישה אפשרות אחרונה זו לכל דורש, אף אם הוא אינו חכם או גאון. בזכות תפישת המוסר הנוצרית-סוציאליסטית, יכול כל דורש להנות לא בזכות גאונותם של השודדים אלא בזכות טפשותם של הנשדדים, פשוט על ידי כך שיצהיר על נחיתותו הכלכלית. בעולם נוצרי, כמאמר הנוצרי, יורשים העניים את הארץ.

העולם של היום הוא עולם של חברות סעד הפועל כחברת סעד גם במובן הגלובלי – וזה הנצרך לסעד לומד מהר מאד להבין כי מוענקת לו "זכות" לקבל לידיו את פרי מאמציהם של יצרנים. זה המצב האידיאולוגי של עולם המערב, ומצב זה נוצל על ידי רוסיה הסובייטית כאשר הצהירה, לפני כעשר שנים כי היא מסתלקת מכוונתה לכבוש את העולם, אך אם ארצות המערב לא יתמכו בכלכלתה הכושלת היא איננה אחראית לתוצאות...

זה כל מה שהיו מדינות המערב צריכות כדי להבין את הרמז ולהכניס את רוסיה הסובייטית לרשימת מדינות העולם השלישי נתמכות הסעד. כדאי לשים לב לעובדה שעל אף הצלחת השוד, לא זנח הגוש הסובייטי, השודד המתוחכם נתמך הסעד, את נשקו: הצבא הסובייטי על טיליו והצוללות הגרעיניות שלו עדיין קיים – וכך גם הק.ג.ב. ומי יודע מה עוד. הנשק עדיין שם, לשעת כושר – אלא שכל עוד מקבל השודד את מה שהוא מעוניין בו על ידי כוח רעיוני מדוע שיפנה לכוח פיזי?

אותו כוח רעיוני מפעיל ארגון פוליטי מסוכן אחר וקרוב יותר למדינת ישראל – הארגון לשחרור פלשתין. מזה למעלה מעשרים שנה שהפלשתים החדירו למירוץ המסכנות את סוס הפליטים שלהם, אשר חוזק באופן מתמיד באמצעות המלחמות כנגד הענק הישראלי. כשהם מתאימים את עצמם באופן מושלם לאידיאולוגיה העולמית, יצרו מדינות ערב מתקפת מסכנות כוללת שראש החץ שלה הוא הסבל העובר על האוכלוסיה הערבית בשטחים שמוחזקים בידי הצבא הישראלי.

מתקפת המסכנות הערבית המשוכללת הולכת וצוברת בשנים האחרונות הצלחה רבה: לא משנה כמה פשעים הוא מבצע, המסכן הוא מסכן. כשהנוצרי מקבל מישהו כמסכן, הוא סולח לו על כל חטאיו כי אין הם אלא תוצאות סבלו. כשהיה על הצלב התפלל ישו על צולביו: "סלח להם, אלי, כי הם אינם יודעים מה הם עושים" כך, המנהיג המחזיק באידיאולוגיה הנוצרית אינו יכול לסרב לסלוח לצולב הברברי ("כי הוא אינו יודע") וקל וחומר שהוא מנשא את הצלוב. אם שניהם מתגלמים באותה מהות פוליטית, הם מהווים סוס נוצרי רב עצמה במיוחד.

עם כל השתדלותה לנצח במאבק על המקום הראשון באולימפיאדת המסכנים, ישראל מפגרת היום בהרבה אחרי הרוצח הפלשתי. לרוצח זה, בגלל "הסבל הנורא" שעבר, לא רק שייסלחו כל חטאיו, אלא שהוא גם יקבל תמיכה וסיוע מכל גוף מערבי .

נצחונם של הפלשתים במירוץ הוא שיעור נורא בכוח הרוח, הכוח האמיתי המניע את אדני העולם. שלילת המקום הראשון במירוץ המסכנות יביא, אולי, את מדינת ישראל – או את עם ישראל – לנטוש את מונופולין הסבל, הנוצרי ביסודו, ולבחור במה שהוא באמת אפשרות המונופולין הטבעי של העם היהודי : הצדק.

נתונים נוספים