משמעות ההתייחסות לדת מצד שונאיה
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 850
משמעות ההתייחסות לדת מצד שונאיה
הטרגדיה של השמאל היא הטרגדיה של זה הרוצה לסייע לאחיו בני האדם ולתרום לטוב בעולם אך איננו סובר שיש לעשות זאת באמצעות השכל. התוצאה היא, בדרך כלל, שהוא הופך לאותו שוטה אשר, לפי משפטו המפורסם של וולטיר, נופל באופן קבוע כקרבן בידיו של הנוכל. הטעות של וולטיר ניתנת להבנה ולהזדהות על רקע ההקשר התרבותי שבו היה נתון: תרבות זו, שנשלטה על ידי הדת הנוצרית, גרמה לו שלא יבדיל בין איש דת לנוכל.
יש הבדל. הבדל משמעותי.
ההבדל הוא בכך שאיש דת יכול להיות אדם יצרני וישר בהקשר שבו האידאה שבה הוא תומך בפעולותיו היא יצרנית וטובה אף היא.
לחשוב שכל איש דת הוא נוכל בשל העובדה שאנשי הדת שהכרת או שהדת שהכרת היו נוכלים היא מקרה קלאסי של להיות קבול לקונקרטי.
זה שקופץ, כמו רובוטומי לפיד, וצועק, בכל פעם שהוא שומע את השורש "דת" מוטה בצורה כלשהי, או בכל פעם שמופיעה כיפה בשטח "נוכלים! שודדים את כספי" אינו שונה אפיסטמולוגית מאותו בדואי בבדיחה הישנה, אשר נדרס על ידי קטר ואחר כך נזעק בכל פעם שהוא שומע את שריקתו של קומקום המים הרותחים.
אך עם זאת, מבחינה אתית, טעות זו היא חמורה ביותר ותוצאותיה אינן יכולות להילקח בקלות על ידי איש. האשמת אנשי הדת בפשעים כנגד האנושות מבלי לשפוט כל אדם לגופו ו/או כל דת לגופה, מתעלם מעיקרון האינדבידואליות, עקרון יסוד פוליטי, ועקרון המסויימות, שהוא יסודי במטפיסיקה: כפי שכל אדם הוא יחידה לעצמה ואין לשפטו עפ"י בני אדם אחרים, כך כל מהות היא מסויימת ויש לשפטה לגופה – ודת היא מהות מסויימת, בין אם מדובר בה כבמושג אנושי כולל או כארגון זה או אחר.
אם רוצים אנו לשפוט דת אנו צריכים להתייחס אליה עפ"י עקרונותיה המוצהרים ולכן, אם היא כוללת איסור על גניבה איננו יכולים לומר שהיא מצדדת בגניבה בגלל שאנו סוברים כי מאמיניה גונבים באופן פרטי. מבחינה לוגית, יהא זה כאילו אמרנו שהגדרת סוס היא "חיה עם אוכף" מכיוון שעל גבם של סוסים רבים יש אוכף.